ביקורת ספרותית על המתרגמת מאת נינה שיילר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 ביוני, 2016
ע"י yaelhar



אנחנו קוראים לה "שפת-אם" ורובנו מכירים אותה בדרך, שלעולם לא נוכל להכיר שפות אחרות, גם אם נלמד אותן על בוריין ונכיר היטב את יסודותיהן. אנחנו מבינים אותה באופן אינטואיטיבי ואינטימי, מבינים משמעות שמעבר למשמעות המילונית של כל מלה וצירוף מלים. אנחנו יכולים להתבדח בה בדרך שזר לא יבין. עבורנו "שפת-אם" מצליחה להעביר גם מונחים שאין להם תרגום מילולי כמו תחושות ומחוות.

האנה שוברט שייכת למיעוט המסוגל ללמוד מספר שפות שונות זו מזו, ולהשתמש בהן ברמה טובה, למרות שהן אינן שפות האם שלה. צבירת השפות הצייקנית שלה נועדה למטרה חשובה: השפות, מבחינתה, עושות סדר בעולם. הן מגדירות כללים, מראות כוונות וגם כיוון. היא לומדת בשקדנות את כללי הדקדוק ומוסיפה בקפדנות מלים לאוצר המלים שלה. כך היא מרגישה בטוחה. היא כמובן מתרגמת: משוכנעת שהיא מעבירה את המהות התרבותית משפה לשפה. היא מכורה לעבודתה ולדעתה היא עושה את עבודתה נאמנה,

כמו שקורה גם בסיפורים האנה צריכה להתמודד עם גזילת כל השפות שהיא מכירה ומה שנשאר – יפנית – היא שפה שרוב מכריה אינם מכירים. האנה נוסעת ליפן להיות במחיצת שפה שהיא יכולה לדבר בה ולהבין אותה, אבל למעשה לבדוק ולרסק את ההנחות עליהן ביססה את חייה. בדרך היא תפגוש שחקן נו ידוע ומיוסר, שאמנותו תדגים להאנה בדרך היחידה שתוכל להבין תקשורת לא-מילולית מהי.

האם שפה היא רק כלי המעביר רעיונות, או שיש בה משהו נוסף? האם עולם הבנוי על הגנות יכול להתקיים לאורך זמן? האם כל ההורים נידונו להעביר לילדיהם את האומללות של ילדותם הם? האם יש מפלט מהמצב בו הורה שמאמלל את ילדיו יעביר את האומללות לנכדיו ולילדיהם לדורי דורות?
נינה שיילר כתבה רומן מרתק על אחד התחומים החשובים בחיינו – התקשורת שלנו עם אחרים. הררי המשמעויות שאנחנו מעבירים בשברירי שנייה לאחרים בלי להבין את המנגנון הזה עד הסוף. ולמרבה ההפתעה האנה, ואנשים כמוה, שמלים ושפה הם עיסוקם – מדלגים על חלקים משמעותיים בתקשורת הזו, חירשים לכל המשמעויות המועברות בשפה תקינה, עם דקדוק נכון פחות או יותר.

אהבתי את הספר אותו קראתי בזכות הביקורת של בלו-בלו (תודה!) הוא גרם לי לחשוב עליו ולהתלבט לגבי הדרך בה אפשר לקרוא אותו. אני מניחה שרוב האנשים הקוראים ימצאו בספר הזה התייחסויות לדברים המעסיקים אותם כקוראים בפרט וכבני אדם בכלל.
43 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, אירית!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים)
אני חושב שצריך ללמד בגיל כמה שיותר מוקדם, כדי שזה ייכנס טוב יותר לראש. את יודעת רוסית?
אירית (לפני 3 שנים)
ביקורת מאוד טובה . תודה .
yaelhar (לפני 3 שנים)
צב השעה תודה רבה!
צב השעה (לפני 3 שנים)
סקירה מצוינת שראויה לתרגום. לכל שפה.
yaelhar (לפני 3 שנים)
לושו, תודה.
המשפט שציטטת מתייחס לאנשים שעוסקים בשפה באופן מקצועי. הם מכירים אותה טוב, יודעים את ההטיות והפעלים, הזמניםם והיוצא מן הכלל אבל לא מתייחסים לחלק בו השפה מעבירה מסרים "מתחת לגדר" בכל מיני צירופי מלים ומחוות.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, שונרא!
פגשתי אחד כזה. שפת אמו לא היתה עברית אבל תוך עשר דקות בערך הוא תיקן לי שגיאת דקדוק (ואני חשבתי שאני מדברת נכון...) ושאר השפות שהוא מכיר הן - לדבריו - באותה רמה.
רויטל ק. (לפני 3 שנים)
איזה יופי:)
חמי וחמותי היו מאושרים אם הילדים שלנו היו יודעים רוסית...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים)
רויטל - אני יודע רוסית. אבל מדבר בעיקר בעיברית.
לוּשוּ (לפני 3 שנים)
מסקרן בהחלט, סקירה טובה.
אשמח אם תסבירי או תפרטי למה הכוונה בשורה הנ"ל:
"האנה, ואנשים כמוה, שמלים ושפה הם עיסוקם – מדלגים על חלקים משמעותיים בתקשורת הזו.."
שונרא החתול (לפני 3 שנים)
מצוין. אני מפקפקת במי שטוען שהוא דובר שבע שפות. זה תמיד נראה לי מוגזם עד כדי בלתי אפשרי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, בלו-בלו!
אני בטוחה ששפת אם נשארת - במידה כזו או אחרת - לנצח גם אם נראה שאבדה. מה שכנראה לא נשאר אלה הסמלים שהיא מייצגת - ההקשרים התרבותיים והאחרים, שהולכים כנראה לאיבוד אם לא מדברים או שומעים אותה.
בלו-בלו (לפני 3 שנים)
ביקורת מצויינת. העלית נקודות מאוד חשובות. אבי לא דיבר ליטאית בארץ (שפת אמו) במשך כמה עשורים, עד ששכח המון מהשפה.ברגע שהיה צריך להתכתב בליטאית הוא הוריד מילון ונזכר שוב, בקלות. זאת אומרת ששפת האם בכל זאת נשארה במקום כלשהו, גם אם היה נראה שהשתכחה.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
בדיוק כך. שפה אינה רק טכניקה שלומדים. זו הדרך בה אנחנו מטמיעים בתוכנו את התרבות ולומדים להעביר את עצמנו לאחרים. זה נראה לפעמים פשוט וקלי קלות - כל תינוק לומד את השפה, לא? אבל זה כלל לא פשוט.
yaelhar (לפני 3 שנים)
חן חן, נצחיה!
yaelhar (לפני 3 שנים)
רב תודות, מסמר עקרב!
הומור לשוני מהסוג שתיארת קשה, כנראה, לתיאור, אבל הוא בעיני "הומור לייט". קשה יותר לתרגם הומור אווירה. נהניתי, למשל, מסיפוריו של שלום עליכם שהם רוויי הומור שחור משחור. אבל אני בטוחה שלא הבנתי אפס קצהו של ההומור המתקיים בהם, פשוט כי אני לא מבינה את השפה בה נכתב.
yaelhar (לפני 3 שנים)
צילה תודה רבה!
אכן ההומור לפעמים בלתי ניתן לתרגום. ויש ספרים שאני קוראת שאני תוהה איך ניתן לתרגם את האווירה, שהיא עיקר העלילה ואת ההומור הצומח ממנה.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, live !
אכן דוגמה ראוייה. לבי לילדים האלה שאיבדו שפה והאחרת שרכשו לעולם לא תהיה אותו דבר.
yaelhar (לפני 3 שנים)
רב תודות, זשל"ב!
אבא שלך צודק, כך נראה לי.
מי שאינו דובר את שפת אמו ואינו נמצא בין הדוברים אותה, מאבד חלקים ממנה. "כישורי שפה" הם אמנם כישורים, אבל שפת-אם זה יותר מכך. ומי שמאבד חלקים ממנה מאבד חלקים מעצמו.
yaelhar (לפני 3 שנים)
סקאוט, חן חן!
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, בת-יה!
חני (לפני 3 שנים)
כי בשפה או שפת אם יש הרבה יותר מתקשורת בינאישית.מקופלים בה תרבויות שלמות, מנהגים של דורות.הנושא מרתק וגם הצורה שאת מעבירה סקירה מרתקת.
נצחיה (לפני 3 שנים)
ספר מעולה, בלי שום ספק. יפה כתבת וניתחת.
מסמר עקרב (לפני 3 שנים)
ביקורת יפה שמעוררת מחשבה. מסכים עם צילה בעניין ההומור הייחודי לשפה, בעיקר כשהוא מתבסס על כפל משמעות ועל לשון נופל על לשון. מעניין אותי איך אפשר לתרגם משפט דוגמת "עוגות, ימח זכרן ושמן, מתגרות - אכול ושמן"...
צילה (לפני 3 שנים)
ביקורת יפה. מסכימה איתך יעל. רציתי להוסיף הומור הוא ייחודי לשפה ולעיתים התרגום לא מצליח להעביר את התחושה המקורית.
רויטל ק. (לפני 3 שנים)
זשל"ב, אתה דובר רוסית?
רחלי (live) (לפני 3 שנים)
ביקורת נהדרת, ואכן זה נכון, חברה מאוד טובה שלי מתגוררת בשוויץ כשהיא מגיעה לחופשה בארץ ואנחנו מתראות, הילדים שלה מגמגמים את השפה העברית נורא קשה להם, מכיוון שהיא כמעט ולא מדברת עברית בעצמה מאז שעזבה (כמעט 12 שנה), הילדים גם לא לומדים בבית ספר "יהודי".
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים)
ביקורת מצויינת. אוהב את הכתיבה שלך ואת התובנות שלך על כל מני דברים שהספרים השונים עליהם את כותבת עוסקים בהם. אבא שלי אמר פעם, שאם הוא לא ידבר איתנו במשך כמה זמן ברוסית, אולי 10 שנים, והוא ידבר רק בעיברית, הוא ישכח הרבה מאוד מן השפה הרוסית. זה היה נשמע לי מה זה מוזר כשהוא אמר לי את זה, לא האמנתי לו כמובן, ופשוט לא יכולתי לחשוב את אותו הדבר, רק הפוך, שאם אני לא אדבר בעברית במשך 10 שנים אני אשכח אותה - אבל אולי הספר מוכיח שיש מצב שאבי צודק, למרות הכל.
-^^- (לפני 3 שנים)
ביקורת יפה!
בת-יה (לפני 3 שנים)
איזה יופי של ביקורת. תודה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ