שלי ורק שלי. נכנס מתחת לעור שלי, השתלט על המוח שלי והפך להשראה שלי.
קודם כל, לא לבעלי לב חלש!!!\ ילדים קטנים!!!
עכשיו אחרי שהובהר שכל ההשלכות הן לא על אחריותי אפשר להתחיל. הספר מלווה את טרטל (שזה רק אחד מכינוייה הרבים), נערה בת 14 קשוחה ופראית, שחיה בעיירת חוף נידחת בצפון קליפורניה בבקתה מבודדת ואפלה יחד עם אביה המבודד והאפל. יש ביניהם קשר מיוחד ומעוות אשר מרתק להיכנס אליו ולהתבונן

#
קחו את "משכילה" והפחיתו ממנה את הכמיהה ללמוד. קחו את "שירת סרטני הנהג" והוסיפו אב נוכח. קחו את "הלבד הגדול" והפחיתו את האמא. הספר הזה כתוב טוב יותר משלושת הספרים שהזכרתי וגם הרבה יותר מחריד. יש כמובן עוד המון ספרים שקראתם ומהדהדים את הסיפור של אבא ובת החיים באופן שונה מהמקובל. לפעמים זה סיפור אופטימי, לפעמים לא. הסיפור הזה רחוק מלהיות אופטימי או לנסח כללים חדשים וטובים לאבהות.

נושא הספר הזה אי

טוב, לא ראיתי את זה מגיע. לאט לאט הסיפור הזה הזדחל לו בערמומיות מתחת לעור, פילס לו דרכו אל הלב, התיישב שם, והתחיל לשחק לי בראש. עבר על כל מנעד הרגשות. אבל ממש. סיפור קשוח, כתיבה שתופסת בלפיתה חזקה שלא מרפה. סיימתי אותו אתמול, אבל הוא ממשיך לגעוש בתוכי. המילים קיבלו תנועה משלהן והן עושות בי כבשלהן. ולחשוב שזה ספר ביכורים. ללא ספק שם הסופר תואם במדויק את פירושו. אכן <mark>טאלנט</mark>.

מכירים את צמד המילים הז

אחרי סיום הקריאה בספר, שאלתי עצמי, ממי לעזעזאל קיבלתי המלצה לקרא את הספר? נזכרתי...כאן מהאתר.
קראתי את ההמלצות החמות, ראיתי גם המלצה של הסופר סטיבן קינג (סופר שלא אוהבת ועכשיו עוד יותר), ולקחתיו לקריאה.
מתחברת לדברי קודמותי שלא ראיתי את זה מגיע. סיפור קשוח, מנעד רגשות (שליליים בעיקר).
בעיני הספר לא טוב. יצא לי לקרא מספר ספרים העוסקים בנושא הקשה והמתוסבך, והספר הזה הוא אחד הגרועים שבהם.
מדובר