רחלי (live)

רחלי (live)

בת 44 מ




» דירגה 59 ספרים
» כתבה 56 ביקורות
» יש ברשותה 358 ספרים
» מוכרת 267 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 4 שנים ו-4 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 16 שעות
» קיבלה 1142 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של רחלי (live)

» מדף הספרים (4 מתוך 358)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 56 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

במשך שנים רבות הצטיירה בעיניי מערכת בתי המשפט כמוסד ממלכתי, אצילי ורשמי, שיושבים בו אנשים בעלי מצפון, דרך ארץ, כאלה שגורמי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 חודשים


כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שביל אחד שעליו צעדתי במהלך כל חיי...גם בשנים בהם כולם היו מנצלים את יום החופש לבילויים, רצים להם לב... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 חודשים


כבר חלפו לא מעט שנים מהבילוי השבועי בימי הקיץ החמים בפארק השעשועים, סל פיקניק, שמיכה מרוטה, בקבוק מים וכמה חטיפים, העיקר ל... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 חודשים


"דיי כבר, נמאסתם"! אילו פיליפ בסון היה שואל לדעתי, זה השם שהייתי מעניקה לספר. לא קראתי ספר למעלה מחודש ימים, חיכיתי כל כך ל... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-7 חודשים


במהלך חיינו אנו דואגים כל הזמן להניח קווים אדומים, לסמן גבולות שאותם לא חוצים, ואכן יש קווים אדומים בחיים שאסור לאיש לחצו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-8 חודשים


ישנם דברים בחיים שאנו עושים ואין להם שום אחיזה , לעיתים מכוח ההרגל, לעיתים מותך אמונה, לעיתים מתוך צורך, ולעיתים בלי שום סי... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-8 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

הכלב האנושי בני ובת זוגתו, טסו לוורשה ואני ורעייתי הפכנו בייבי דוגי לשני כלבים גדולים. האחד הוא זכר רגוע, והשנייה כלבה כ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


# היינלין הוא אחד מסופרי המדע הבדיוני השייכים לחלוצי הז'אנר – אלה שהתחילו לכתוב בשנות העשרים, השלושים והארבעים של המאה ה... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


ללמוד ולהכיר את הסיפורים על אנשים וההיסטוריה של מקום, שלא היה ידוע לי הרבה עליו, בצורה מעניינת ומרתקת, ככזו שאינה מכניסה ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


בספרו "הזר", קמאי פורש בפנינו את סיפורו של מרסו, פקיד צעיר בצרפת שחי חיים שגרתיים וחדגוניים. יום אחד מרסו מקבל מברק ובו כתו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


תמיד כשאני לוקח ספר של עמוס עוז ביד, אני מרגיש בו איזושהי הבטחה גלומה. לעיתים רחוקות ההבטחה מתגשמת במלואה. הפעם האכזבה הית... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודשיים


# שעורי ההיסטוריה שלי כללו בעיקר היסטוריה יהודית. לפי מה שאני שומעת מאחרים, זו גם ההיסטוריה שהם למדו. ימי הבינים? מעמד היה... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 חודשים


רחלי (live) עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

"הלו", קולה הצרוד לוחש
"מזל טוב אחותי" אני צורחת
השעה 24:00 היא כבר ישנה, ואני כהרגלי חייבת להפריע לה, הרי לא בכל יום חוגגים יום הולדת.
"קומי" אני מצווה עליה, כנסי לוואצטאפ
"בבוקר, בבקשה" היא אומרת לי בתחנונים.
"אין בוקר, עכשיו" אני יורה בחזרה
אחרי 10 דקות הטלפון מצלצל...
"מתה עלייך אחותי, תודה" היא אומרת, היא כבר לא מנומנמת, היא ערה
"ראית את התמונות" אני שואלת שאלה רטורית
"ראיתי אחותי, תודה" היא עונה
"טוב קדימה תחזרי לישון" אני צוחקת

הבוקר מגיע, אני יורדת למטבח, מרתיחה את המים, מכינה את הקפה שלי, שחור חלש עם חלב, מביטה אל שעון הקיר, השעה 06:00
עולה בחזרה למעלה, אל המשרד, מתיישבת על הכיסא, מחזיקה את הטלפון ולוחצת את החיוג המקוצר ששמור רק לה.
"בוקר טוב, אחותי" היא אומרת, אני פוצחת בסדרת שירי ילדים, קולי צרוד מהבוקר...תרו תרו תרועה, איפה איפה העוגה, למי יש יום הולדת..
היא סובלנית, ממתינה עד שאסיים את מצעד השירים, צוחקת בקול, בין לבין זורקת מילים לחלל "את לא נורמלית" , "את לא אמיתית" , "מאיפה את זוכרת" ועוד...אני מסיימת כמו תמיד בקוצר רוח אופייני "יאלה ביי ביי, שרתי לך, איחלתי לך, עכשיו אני הולכת להעיר את הילדים".

"בוקר טוב", אני אומרת בכניסה לחדרים ומדליקה במקביל את האורות, "קדימה לקום, יש לענת יום הולדת"
"אני יודעת, שלחתי לה ברכה בלילה", הגדולה שלי עונה
"גם אני שלחתי, אמא" מצטרפת אליה הקטנה
"עכשיו אני שולח" עונה לי הבן
הקטן מצטרף אף הוא לחגיגה, "אמא אני מקליט לענת ברכה".

השעה 7:45, בעלי קורא בקול "קדימה לאוטו אנחנו מאחרים", כמו בכל בוקר, אותה מנטרה חוזרת על עצמה.
הם יוצאים מהבית אחד אחרי השני, לא שוכחים לצעוק בקול "הולכים לענת היום נכון אמא?", ואני כמו תקליט שבור שחוזר על עצמו עונה לכל אחד ואחד מהם, כן, בטח יש לענת יום הולדת". הקטן האחרון, נושא עליו את תיק הגן, בפנים רציניות שואל "אמא ומה עם המתנה?", אני מחבקת אותו ועונה לו "המתנה של ענת מוכנה, אתה רק אל תשכח לצייר לה ציור יפה". הוא יוצא מהבית, שמח על המשימה שהטלתי עליו.

השעה 08:30 אני מחייגת אליה
"נו אחותי, מה בא לך?" אני שואלת
"המממ..." היא חושבת
"קפה הפוך עם מלא קצפת, נכון" אני שואלת מתפללת בתוכי שתשיב בחיוב ולא תהרוס לי את ההפתעה
"כן, מתאים, אבל אייך? אני בעבודה" היא עונה לי
אני מנתקת לה את הטלפון, לא משיבה, חייבת לצלצל לשליח שייכנס אליה למשרד לפני שהקפה מתקרר...
"את לא נורמלית" היא צועקת לי אחרי כמה דקות
"חחח " אני צוחקת בחזרה, קוסמת אני

השעה 12:00 אני מצלצלת אליה לשאול אם היא אכלה, היא משיבה בשלילה...
"מה בא לך" אני שואלת
"לא יודעת מה לאכול" היא עונה לי
אני מחליטה בשבילה, דיאטה לא שוברים.

מסיימת במהרה לעבוד, יש הרבה הכנות, טלפונים לגיסי, לילדים שלה, הבית כבר מקושט, אני צריכה לאסוף את הילדים אין זמן.

"מזל טוב" אנחנו צועקים בכניסה לביתה, כולם רצים אליה, מחבקים ומנשקים אותה, הקטן מראה לה את הציור, והיא מתרגשת כאילו פיקאסו בעצמו צייר לה, אני מגישה לה את המתנה הקבועה שלה, כל שנה אותה מתנה, אותם מוצרים, ובכל שנה היא מתרגשת כמו ילדה קטנה, אני והגדולה שלה צוחקות עליה.

"אמא" הגדולה שלה אומרת,"כל שנה רוחלה מביאה לך את אותה מתנה חחח"
"אז מה, זה בכל זאת מרגש, רוחלה יודעת בדיוק מה אני צריכה" היא חותמת בחיוך

כן, אחותי, תמיד ידעתי בדיוק מה את צריכה, ואת ידעת שכל מה שאני צריכה בחיים האלו זה אותך.
את, המשענת שלי, האוויר שלי, הנשמה שלי, החצי השני שלי, את אחותי היחידה.
ת.נ.צ.ב.ה
נכתב לפני 4 חודשים
המילים שבעבר היו יוצאות מעצמן, האצבעות שהקישו והקלידו במרץ כמו היו בעלות ישות משלהן לפתע נעצרו, מתלבטות, מתחבטות מוחקות ושוב מקלידות, בקושי עצום ורב.
הלב הפועם מתערב, מנהל את מלחמתו אל מול המוח העיקש, אותו מוח שזועק כבר שלוש שנים ללכתך, מנסה בכל כוחו לגרום ללב להשלים עם לכתך.
אך הלב המדמם מסרב לקבל. אינו רוצה להשלים עם העובדה הכואבת, הוא נלחם במרץ, עד...שהוא מתרסק ומחפש פינה שקטה, בכדי לזעוק את שמך.

שלוש שנים אחותי, 1095 ימים ארורים, שבהם כל בוקר מחדש אני שואלת את דמותך שניצבת מול עיניי, למה? למה את לא כאן!

שלוש שנים, שבהם אנו מנציחים את שמך,
שלוש שנים של כאב שאוחז את הלב,
שלוש שנים בהם המסכה היא חלק מהלבוש שלנו,
שלוש שנים של שאלות נוקבות ותחושת החמצה גדולה,
שלוש שנים של מונולוגים ארוכים ומייגעים
שלוש שנים שאת כבר לא כאן.
כל דבר מזכיר אותך, כל פעולה מחזירה אותי חזרה אלייך.

אני לא יכולה להרפות אחותי, כי את היית - ותמיד תהיי - כל עולמי, החברה הטובה שלי, אשת הסוד שלי, המודל לחיקוי שלי, הגאווה העצומה שלי, תמיד השווצתי בך אחותי, והיה לי על מה, את היית מתביישת ונבוכה, ואני?! כמו טווס צבעוני מתהלכת בגאווה ומצביעה: כן זו אחותי הגדולה.!!

הדברים שהיו שנואים עליי בעבר הפכו היום לצורך עז, להיות לבד, להסתגר בחדר, לשמוע את ההקלטות בהם את לוחשת בצרידות, ושניה אחרי צוחקת את הצחוק המיוחד שלך, אלו הרגעים שלי, שם אני יודעת שאני אתך. הסרטונים, בהם את יושבת וצוחקת, מתהלכת, וחוזרת, מוחצים את הלב, גורמים לו לדמם.

זר לעולם לא יבין זאת:
למה אי אפשר להכיל את מותך, לשמוע את הילדים שלך ושלי, מעלים זיכרונות, מימים מאושרים, לשמוע את בני הקטן מבקש רק לראות אותך עוד פעם אחת, שורף בנשמה, הוא עדיין אינו מבין כיצד תצאי משם, ותחזרי. החיים ממשיכים אחותי, בלעדייך, - עם כל הקושי שבכך, אני יודעת שאת כל הכוחות העצומים את נותנת לי, אני לא נשברת, הבטחתי לך שתמיד אהיה חזקה. זה קשה אחותי, זה לא קל בכלל, אך בכל פעם מחדש אני נשארת המומה, איך רגע לפני שאני מתפרקת כך פתאום בלי שום התראה, בנך מופיע והחיבוק החזק שלו מרים אותי למעלה.
ובתך - שלבטח את כל כך גאה בה - תמיד מרגישה גם בלי מילים, שאני צריכה אותך לידי, והרגע הזה שבו היא אומרת לי "רוחלה, בשביל אימא" מרים אותי חזרה מעל המים, ושוב אני אוספת את עצמי מחדש.

שלוש שנים אחותי, הכאב העצום תמיד כאן.

ת.נ.צ.ב.ה


נכתב לפני 8 חודשים
"נו, את מוכנה כבר להזיז את עצמך"? צעקתה של אחותי מהדהדת ברחבי הבית
"שניה, שניה, למה את תמיד בלחץ" אני עונה לה כשיד אחת מנסה לנעול את הסנדל המרגיז הזה שקניתי במבצע, אילו הייתי יודעת שכך אסבול איתו....יש לי חשק לחזור אל המוכרת ולהטיח לה אותו על השולחן ואולי על הפרצוף עדיף?
"אנחנו מאחרות, בואי כבר" היא צועקת לי חזרה...
"באתי, באתי, לחוצה שכמותך"....אני יוצאת מהחדר בסערה, מציצה אל המראה במסדרון ולא מאמינה...השתקפות פניי במראה, מלאה בצער ויגון, אני מנערת את ראשי כאילו שהפעולה הזו תמחק את המבט...
היא מניעה את הרכב, הרגליים שלה כל כך קטנות מצד אחד אם היא תניח כרית היא לא תגיע לברקסים, נעלי העקב שלה נתקעות על תחתית הרכב...
"את לא נורמלית עם הנעליים האלה" אני מטיחה בה
"מה לעשות, מישהי בבית גנבה את כל הגובה ושכחה להשאיר קצת" היא עונה לי
"הלו? מישהי כאן מתבלבלת, את נולדת לפניי אז אייך בדיוק גנבתי לך את הגובה"? אני מחזירה לה
"הבאת איתך הכל"? היא שואלת אותי בפעם המיליון
"כן, אחותי הבאתי הכל, יהיה בסדר תפסיקי לדאוג" אני עונה לה ולחלוחית בעיניי מופיעה
נסיעה בחום הזה אינה מקלה כלל, המזגן ברכב לא מצליח לקרר כמו שצריך, אני מרגישה אייך טיפות הזיעה גולשות לי במורד הצוואר...
"למה אין לך טישו במכונית" אני תוקפת אותה
"נגמר" היא עונה בנונשלנטית
ניסיון הגמילה הזו מהסיגריות עולה לי על כל נימי העצבים הקטנים שבגוף, קשה לי כל כך, אייך אפשר לקחת מבן אדם את החמצן שלו? אני שואלת בפעם המיליון את עצמי.
"אני עצבנית" אני זורקת לחלל
"תיקחי סוכריה מנטה, תרגיעי" היא עונה לי
"לא בא לי סוכריה, בא לי לריב" אני מחזירה לה
"תריבי עם עצמך, תני לי לשמוע שירים בשקט" היא עונה בשלווה האופיינית שלה
אני מסתכלת עליה מזווית העין ומהרהרת, אייך היא אחותי? זה פשוט לא ייתכן...אני צוחקת לעצמי, שחור ולבן, קור וחום, יום ולילה ככה אנחנו שתי הפכים....
פניה עדינות כל כך, כמו מלאך עם כנפיים, העיניים שלה, תמיד אמרתי לה העיניים שלך אחותי הורסות, חומות, מלאות באין סוף אהבה זה לא נורמלי...."משוגעת" הייתה עונה לי, האהבה שלי היא בשבילך, את אחותי הקטנה בגיל אבל הגדולה בשבילי בנפש....
"מתיי מגיעים" אני שוב מקטרת
"עוד חצי שעה בערך" היא עונה ומוסיפה "אם את היית נוהגת מזמן היינו מגיעות"
"אין לי חשק " אני מחזירה לה
ברקע מתחיל להתנהג לו השיר it’s a ring man אני מחליטה להצחיק אותה כמו שאני רגילה, מגביהה ווליום ומתחילה להשתגע לה באוטו...צורחת בקולי קולות את מילות השיר
אני מציצה אליה ורואה את החיוך שנמתח לה על הפנים, היא צוחקת ממעמקי ליבה ואני בוהה בה, היא כל כך מאושרת אלוהים, איזו עדנה, איזו רכות, איזו אישה...
"הגענו, אחותי, את מוכנה? " היא שואלת?
"כן, אחותי, אני מוכנה, את נשארת איתי?" אני שואלת
"נו, מה נראה לך? אני צמודה אלייך, כיתת יורים לא תזיז אותי" היא עונה
אני כבר מכירה אותה ויודעת שהמשפט שהיא אמרה כל כך נכון לגביה, אם היא רוצה משהו, לא יעזור לאיש מאומה...
המסדרון הלבן אינו נגמר, הנשימות שלי קצרות ומהירות, אני לא מסוגלת להמשיך לצעוד, אני משתרכת אחריה, העקבים שלה מהדהדים בשקט הזה, תק תיק תק תיק...אני מרימה את עיניי ורואה אותה במרחק ממני...
"חכי" אני קוראת לה.
היא אפילו לא מסתובבת
הייתכן כי לא שמעה אותי?
"אולי תעצרי שניה, אין לי כוח" אני מרימה את קולי בכמה אוקטבות
"אני לא יכולה, אין לי חמצן, חכי, לאן את רצה" אני צורחת עכשיו באפיסת כוחות
היא מסתובבת אליי, מחייכת חיוך רחב, "את תהיי בסדר, אל תדאגי, אני שומרת עלייך" היא עונה
"אבל, שניה, חכי לי, למה את בורחת?" אני כבר מקופלת על ברכיי אין לי כוח
"תחזרי אחותי, אסור לך להיות כאן, עוד לא הגיע זמנך" היא עונה.....ונעלמת לה
אני מרגישה יד קטנה מלטפת את פניי, וקול חלש מצייץ "אמא, אמא, תתעוררי"
אני פוקחת את העיניים, מולי עומד ילדי הקטן, הדמעות זולגות מעיניי...."חלמת אותה אמא" הוא שואל בקולו העדין.
אני פורצת בבכי, ובזעקות שבר גדולות...
כן, בני, חלמתי אותה!
חלמתי את אחותי, האחת!
נכתב לפני שנתיים ו-11 חודשים
בְּכָל בֹּקֶר,
עֵת הַחַמָּה מְאִירָה -
אוֹתָהּ חַמָּה שֶׁחָשְׁכָה,
כַּאֲשֶׁר הָלַכְתְּ
לְלֹא שׁוּב -
אֲנִי הוֹלֶכֶת לְאוֹרָהּ
אֶל מִשְׁכָּנֵךְ הֶחָדָשׁ.

לַשִּׂיחַ בְּפָנַיִךְ
אֶת כְּאֵב הָאֵין
שֶהוֹתַרְתְּ אַחֲרָיִךְ
אֶת מַחֲצִיתִי שֶׁלָּקַחְתְּ עִמָּךְ
עֵת נִקְטַפְתְּ בְּשַׁחַר עֲלוּמַיִךְ.

לַשִּׂיחַ בְּפָנַיִךְ
עַל הָהוֹד וְהֶהָדָר
וְעַל הָחִבּוּר בֵּינֵנוּ
שֶׁנִּשְׁאַר גַּם לְאַחַר הַפֵּרוּד.


תודה מיוחדת לאברהם על הסיוע בניקוד, בזכותך למילים יש משמעות...תודה
נכתב לפני 3 שנים ו-4 חודשים
את צופן הלב לא ניתן לתאר במילים, לא ניתן להעלות על הכתב
הדמעות צורבות את השבר, מעמיקות את הבאר אשר אין לה תחתית
החיים כחוט השערה חולפים לצידי
מאותו בוקר נורא הכיר לי מציאות אחרת
לא יאיר היום בו לא תעלה דמותך
בליבי לא ינוח הלילה בלי שתחלפי במוחי
נצח הוא אין סוף בדיוק כמו אין סוף האהבה והגעגוע אלייך
נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
הכאב שבלב אינו מרפה
הוא נובר וחופר...מתריע הנה אני כאן
הכאב שבלב הוא כל כך נורא
לא נותן לך רגע לשכוח את שקרה
יש רגעים שאתה רק רוצה קצת לנוח
טיפה לשכוח....ופשוט לנוח
אך הכאב אינו שומע ואינו יודע
הוא מבחינתנו צריך להיות נוכח
בכל שעה, דקה ושנייה מהיום
הוא יזכיר לך, אותה...
את היחידה, את היקירה...
את צחוקה המתגלגל...
את החיוך הנדיר
הוא יזכיר לך אותה ולתמיד....
את הפרח שנקטף
בבוקר בהיר
הוא ישאיר את חותמו לעתיד
נכתב לפני 3 שנים ו-6 חודשים
אני נאלצת לומר שלום אך לא להתראות....
כן, הייתי שמחה להישאר ולבלות עוד קצת...החברותא נעימה...
אך בכאב גדול אני מודה ומתוודה, ליבי לא עומד בכך....את"א שומר שבת! הוא עזב את האתר לאנחות, הוא פרש בשיא!
ליבי זועק ושותת דם....

חברים שבת שלום לכם, כן, הטרולים הקטנים שלי, והמקסימים דורשים את תשומת ליבי...
אז שתהיה לכולנו שבת מנוחה, שבת של שלווה, ובעיקר שתהיה שבת שקטה...
נכתב לפני 3 שנים ו-7 חודשים
8.

נכתב לפני 4 שנים ו-1 חודשים
9.



נכתב לפני 4 שנים ו-1 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. על הקנה אישית 12 501 לפני 3 שנים ו-8 חודשים

» סך הכל 12 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של רחלי (live) שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא esty לפני 3 חודשים
2. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא Mira לפני 3 חודשים
3. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא רץ לפני 4 חודשים
4. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא Tamas לפני 4 חודשים
5. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא סקאוט לפני 4 חודשים
6. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא עמיחי לפני 4 חודשים
7. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא אדמה לפני 4 חודשים
8. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא דקלה לפני 4 חודשים
9. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא yaelhar לפני 4 חודשים
10. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא רויטל ק. לפני 4 חודשים
11. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא גבריאלה לפני 4 חודשים
12. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא פרפר צהוב לפני 4 חודשים
13. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא יונתן בן לפני 4 חודשים
14. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא חני לפני 4 חודשים
15. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא סנטו לפני 4 חודשים
16. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא אברהם לפני 4 חודשים
17. השופט - ספריה לעם #767 / שי אספריל במשך שנים רבות הצטיירה בעינ... המשך לקרוא מחשבות לפני 4 חודשים
18. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא Mira לפני 4 חודשים
19. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא הולדן לפני 4 חודשים
20. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא נינה לפני 4 חודשים
21. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא אירית לפני 4 חודשים
22. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא רץ לפני 4 חודשים
23. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא Tamas לפני 4 חודשים
24. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא meitalb לפני 4 חודשים
25. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא נתי ק. לפני 4 חודשים
26. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא גבריאלה לפני 4 חודשים
27. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא רץ לפני 4 חודשים
28. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא זיו לפני 4 חודשים
29. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא סוריקטה לפני 4 חודשים
30. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא ערגה לפני 4 חודשים
31. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא חני לפני 4 חודשים
32. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא מלכה לוין לפני 4 חודשים
33. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא שמוליק כ. לפני 4 חודשים
34. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני 4 חודשים
35. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא בת-יה לפני 4 חודשים
36. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא סקאוט לפני 4 חודשים
37. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא Ayeletjon לפני 4 חודשים
38. חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] / ליונל שרייבר כבר חלפו לא מעט שנים מהבילו... המשך לקרוא תומר לפני 4 חודשים
39. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא מורגנה לה פיי לפני 4 חודשים
40. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא עמיחי לפני 5 חודשים
41. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא רותה לפני 5 חודשים
42. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא האופה בתלתלים לפני 5 חודשים
43. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא yaelhar לפני 5 חודשים
44. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא תמי לפני 5 חודשים
45. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא אדמה לפני 5 חודשים
46. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא לי יניני לפני 5 חודשים
47. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא גלית לפני 5 חודשים
48. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא Rasta לפני 5 חודשים
49. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא פרפר צהוב לפני 5 חודשים
50. ישנני / אילנה סטרלין כל חיי הכרתי רק דרך אחת, שבי... המשך לקרוא מחשבות לפני 5 חודשים



©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ