״מפעל הבובות״-<mark>אליזבת מקניל</mark>

הוצאת כנרת זמורה
349 דף

לונדון 1850
אז, לאף אחד לא היה איכפת מיתומים, האנשים הפשוטים.

ספר רומן עדין עם רוע ברקע.

סיליאס ריד, בן 38, בעל חנות לפריטי אספנות וחיות מפוחלצות שמכין בעצמו, חושב שהוא אמן מדהים. קמצן וחסר רגש. ככל הנראה מגלומן, פסיכופט וסוציופט.
הוא קונה גוויות חיות מאלבי, ילד בן 10 שגר עם אחותו היצאנית בחדרון עלוב בבית בושת ומתפרנס מהיד לפה.
אלב

#
בגלל הכריכה דחיתי את קריאתו של הספר הזה. לרוב אני לא מתייחסת לכריכה, אבל היא נראתה לי מתאימה לאיזה ספר נוער אידילי... טעות, כמובן. הכריכה מספרת את הסיפור אבל זה סיפור רחוק מלהיות אידילי. זה סיפור על עוני ורפש, על שרידות של חזקים, על חלומות שכנראה לא יתגשמו אם אתה עני ובור. כל זה במעטפת של סיפור אימה, של רכושנות והכנעה.

בלונדון 1850 אורגנה תערוכה עולמית של הכל. מסיפורים של סופרים בני התקופה אפשר

בסדר. לא רע אבל לא יותר מזה.
קראתי כבר ספרי מתח טובים יותר ומותחים יותר.
אבל אני מעניק לספר את הכוכב השלישי כי יש כאן תיאור יפה וריאליסטי של המעמדות הנמוכים בחברה העירונית באנגליה לקראת סוף המהפכה התעשייתית. אותה מהפכה שהביאה לעיר עשרות אלפי אנשים ישרים וטובים שנלחמו על קיומם יום-יום, באומץ וביושר. אבל לעולם נשארו בתוך סביבתם ומעמדם. תיאוריה של <mark>מקניל</mark> נראים כאילו הייתה שם והכירה כל אחד מגיבוריה באו