אני הראשונה לכתוב סקירה על הספר המופלא הזה וגם לדרג אותו. בעיירה מנומנמת, אבל לחלוטין לא, חיה סטאר רדלי בעלת השם המפוצץ, שדומה יותר לכוכב נופל. היא מתפרנסת משירה בברים אפלים ומלוכלכים, הודפת ידיים לא רצויות ומגדלת באהבה, אבל ללא אחריות עקבית את דאצ'ס ורובין. גם לדאצ'ס בת השלוש עשרה שם מפוצץ, שלא יביא אותה לשום מקום, אבל היא מכנה את עצמה דאצ'ס דיי רדלי, פורעת חוק, כי הכינוי מקנה לה עמוד שדרה וכוח ל

#
אתם מכירים את עצי הבונזאי? אותם זוועתונים ממוזערים, שאנשים קונים לפעמים כמתנה לחג, שכל כולם תהילה ליוהרה ואכזריות האדם? אמנם במקרה הזה הוא מתאכזר לצומח, שאני מקווה שבהיעדר מערכת עצבים הוא לא כל כך סובל, אבל עדיין הוא מתערב בגידולו של עץ, מונע ממנו את מה שהוא צריך כדי לגדול כמו שהטבע התכוון, מכתיב לו תבנית שמחייבת אותו להפוך ננס והכל כי הוא יכול להפוך עץ מפואר למודל ממוזער שמקשט את השולחן בסלון.

אז ככה נתתי לספר חמישה כוכבים כי הכתיבה ממש טובה למעשה מיוחדת ובלתי נשכחת ואני שוכחת ספרים יום לאחר שקראתי אותם. אבל, ההתחלה עד בערך השליש הראשון ממש טובה אחר כך נראה לי העלילה מתחילה קצת להתעייף והסוף הוא קצת מהסוג של סוף כמעט טוב הכל כמעט טוב. משהו בספר עם אלפי הבדלות הזכיר לי ספר ממש מדהים אחר שנקרא - כל האור שאיננו רואים אבל רק בקטעים מסויימים. אז קצת מתלבטת איך לסכם את חווית הקריאה של הספר הז

הגעתי ל"כל צבעי העלטה" בעקבות הבאז, בציפייה לדרמה אנושית עמוקה. לצערי, המפגש עם הטקסט היה מאכזב מהרגע הראשון.
תמצית העלילה:
סיפורם של פאץ' וסיינט בעיירה קטנה במיזורי, סביב אירוע חטיפה מטלטל שאמור להדהד לאורך שנים של אובססיה וחיפוש.

הבעיה המרכזית כאן היא המאמץ הניכר של הסופר לכתוב "יפה". הכתיבה עמוסה במניירות סגנונויות ומשפטים קטועים שיוצרים תחושה של "קישוטיות יתר" במקום עומק אמיתי. במקום שהסיפור

ספר מושלם לסוף שבוע ארוך במיוחד!!! שתופס אותך חזק בביצים ולא מרפה!!!! אחד מספרי המתח הטובים של העשור!!!! לא מומלץ
לפוסט טראומתיים!!! מצמרר חזק ובועט בך הכי חזק שיש
מותח עד הסוף וקשה להניח מהיד ווהאוווו אותו לקנות אותו עכשיווו הנאה מובטחת