לא מזמן התלוננתי באוזני מישהו שאין יותר ספרי מתח מהנים. אני מחבבת את הז'אנר, אבל לאחרונה אלה שפגשתי או שהיו מלאי דם וזוועות לחפות על עלילה עלובה, או שאיתגרו את ההגיון שלי במופרכות סופנית. והבלשים - או. רובם נוצקו באותה תבנית: בודד-מדוכדך-אלכוהוליסט-גרוש, מסתכסך עם הממונים עליו, מביא פיתרון "להכעיס" וממשיך לספר הבא. והנה הגיע "הנביא" שאין בו כלום מהרעות החולות של הז'אנר שמניתי כאן.
בסיפור הזה אין בלש. מדובר בשני אחים החיים באחת מהעיירות האמריקאיות שקמו סביב מפעל כלשהו. רק שהמפעל נסגר, העיירות הדרדרו לדלות חצי מכובדת, הרבה נכסים מוצעים למכירה או להשכרה. מה שעדיין משגשג בעיירה הזו כמו בעיירות אמריקאיות דומות הוא קבוצת הפוטבול של התיכון המקומי. מישהו צריך פעם לחקור את ההתלהבות של האמריקאים מספורט של נערים. אני בטוחה שמי שיצליח לפצח את הקוד הזה יצליח להסביר הרבה מהמנטליות האמריקאית. לפני 20 שנה נאנסה ונרצחה בעיירה נערה. שני אחיה היו שחקני פוטבול נערצים. הצעיר מבינהם הפך למאמן הראשי וזוכה לכבוד רב בעיירה. הבכור שהיה בזמן המקרה השחקן הכוכב של הקבוצה הפך למשחרר בערבות של עבריינים - וחייו באופן כללי לא הולכים לשום מקום.
הסיפור ארוג בצורה מצויינת. הדמויות בנויות להפליא, ההקבלה בין משחק הפוטבול - שאני מניחה שאתם מאמינים לי שאין לי שמץ הבנה במהלכיו - לבין ההחלטות שמקבלות הדמויות הראשיות נפלאה. רוב העלילה נשענת על מה שקורה בנפשן של הדמויות הראשיות ועל התמודדותן עם הרגשת אשם, עם שליטה ועם מציאת נחמה בדת כניסיון להביא מרפא לפגיעה האנושה שספגו ולהתמודד כל אחד בדרכו עם הטראומה.
גם פיתרון התעלומה מפתיע, הטוויסטים בעלילה מגיעים בזמן, אין שם תיאורי אלימות יוצאי דופן, ואפילו מהלכי המשחק - שאני מודה שדילגתי על חלקם כי הם כתובים מבחינתי בסינית - לא הפריעו לי כלל.
הפעם הסכמתי עם כל הסופרלטיבים שצוטטו על הכריכה האחורית מתגובות של סופרי מתח נחשבים. סוף סוף ספר מתח ראוי לשמו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
