ביקורת ספרותית על המושיע - המפקח הארי הולה #6 מאת יו נסבו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 29 במאי, 2014
ע"י אריאל


למען האמת, לא היה ברור לי מתי אני ואדון סושי ניפגש שוב. אחרי הפסקה ארוכה שבה הוא זנח אותי, ואני הלכתי והתנחמתי באחרים, סוף סוף הגיע הספר החדש. כמובן, לא ידעתי את זה. איש לא טרח לידע אותי שהנה- זה קרה!! אדון סושי חוזר למגש.

זה היה אחרי יום ארוך ואחרי פעולה מתמשכת שמישהי החליטה לזרוק ביצים על חניכה שלי (אל תאמינו למי שאומר לכם שהצופים זה חינוכי) ואני, בדיכאונות יתר, החלטתי שזהו. לא עוד. הפעם לא אתנחם באנטומיה של גריי. הפעם אני צריכה משהו קליל. מותח!! לא עוד אסונות דיסטופיים, לא עוד ילדים חולי סרטן, לא עוד מלחמת העולם השנייה או מכורים לסמים או ילדות רחוב או חתולים בפחי אשפה. זהו! מ-ס-פ-יק-!
וכשראיתי את הספר בספרייה של אבא שלי, ידעתי שאבא שלי הוא באמת המושיע. (שמתם לב למשחק המילים המשעשע הזה??)
תארו לכם מה הרגשתי כשפתחתי את הספר והתחילו לרוץ שם מחשבות על קטיעת איברים.

היום כנראה, כל כך נדיר שרואים מישהו קורא באוטובוס ולא משחק בפלאפון, שאי אפשר לא לשאול שאלות. הגיטרה תופסת חצי מושב וגבר בן ארבעים מחליט להתיישב לידי (לא ראית שכל המקומות פנויים כאן??), בוחן אותי ושואל: "נו, אז מה את קוראת?" ואז אני משיבה את התשובה האוטימטיבית של כל תולע ספרים: "ספר." כנראה שהוא לא מבין את המסר, וממשיך להציק: "נו, אז על מה הוא?"
אם הייתי מכירה אותו והוא לא היה סתם עובר אורח, כנראה הייתי לוקחת נשימה ארוכה כדי להביע התנשאות ואז אפילו מגלגלת עיניים. כי איך, איך אני מסבירה לו?? איך אני מסבירה לו שיש לי בדיוק עשר דקות קריאה באוטובוס ושהארי הולה בדיוק באמצע מרדף אחרי רוצח מטורף?? איך אני מסבירה לו שאם הוא ימשיך להציק אני לא אספיק לראות איך זה נגמר? ושעוד שנייה עוד מישהו עומד להירצח?? ואם הוא לא יפסיק להציק לי אני לא אספיק לקרוא את העמוד הבא שמספר על מה שקרה למישהו הגוסס?? תנו לקרוא בשקט!

(טוב, האמת שזה לא באמת קרה. קא-בנג!! אתם מופתעים. ידעתי שלא ראיתם את זה בא. סתם ישבתי באוטובוס וקראתי בדרך לשיעור וחשבתי לעצמי מה היה אם זה היה קורה ושזה היה יכול להיות סיפור אמיתי נחמד מאוד. אבל אני מספרת גם סיפורים לא אמיתיים)

אז זהו בעצם. הייתי יכולה לכתוב לכם שנתיים על עלילת הספר הזה, אבל גם אם אני אנסה לתמצת אני לא אבין את התמצות של עצמי, וגם יש לי מתכונת בהיסטוריה ללמוד אליה. סיבכתי אתכם? לא משנה. כן, מדובר בספר נחמד מאוד. תקראו. הוא לא כמו קודמיו, נראה שהקור קצת משפיע, אבל לא נורא, לכולם מותר להיות קצת בינוניים ביחס לעצמם לפעמים. כן, גם לי מותר להוציא 70 בהיסטוריה. אני בטוחה שההורים יבינו (או שלא???).
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אריאל (לפני 5 שנים)
שונרא, קצת באיחור אבל:
1. http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=69833
2. לא יודעת מה חשבתי...

תודה נו פיר:)
שונרא החתול (לפני 5 שנים)
בקריאה שנייה, מתעוררות שתי שאלות (לא כולל מה שמקדרימי מעורר):
1. אדון סושי?
2. "הפעם אני צריכה משהו קליל." הארי הולה קליל?
no fear (לפני 5 שנים)
לעזאזל, למה אי אפשר לעשות לייק יותר מפעם אחת?
אריאל (לפני 5 שנים)
אין מה לעשות, לפעמים צריך לנטוש אותו לטובת בלש שיכור:)
שונרא החתול (לפני 5 שנים)
אני לא מאמינה שהחלפת את ד"ר דרק שפרד בהארי הולה.
אוי מקדרימי מקדרימי, בוא תהיה המושיע שלי...
Dream a little dream of McDreamy
ביקורת יפה ומצחיקה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ