ביקורת ספרותית על המושיע - המפקח הארי הולה #6 מאת יו נסבו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 בינואר, 2016
ע"י רויטל ק.


שבוע שעבר היינו באילת.
בין טיול לטיול שמענו קצת חדשות על הסערה המתקרבת, אבל אפילו כשמטח גשם פתאומי תפס אותנו לקראת סוף מסלול והחזיר אותנו לאוטו רטובים לגמרי, לא ממש הצלחנו להתרגש מדיבורי הסערה במזג האוויר האילתי הנעים, כשהשמש טורחת מדי פעם להציץ ולשלוח לנו ד"שים חמימים מהקיץ.
בדרך חזור, כבר אי אפשר היה להתעלם, נהיגה ארוכה ארוכה בגשם סוחף שהותיר את הווישרים חסרי אונים ומתנשפים ממאמץ שוא.
אז הגענו הביתה, אל הקור הירושלמי, מזג אוויר מושלם לקרוא עלילה המתרחשת בימים הכי קרים בשנה באוסלו.
אפשר לדמיין שהקור המדובר הוא ממש אותו הקור שאצלנו, גם אם בפועל מדובר על לפחות עשרים מעלות פחות.

***

באחד הפרקים הראשונים של הספר "המושיע" שלוש דמויות שונות דופקות על שלוש דלתות שונות.
הדלתות נפתחות כולן, ושלוש הדמויות ימסרו מסרים שונים לפותחים.
חיתוך הפסקאות והמעבר מדמות לדמות מבלבל, מטריד, מעורר מחשבה.
בסיום הקריאה - חזרתי לקרוא שוב את הפרק הזה, כדי להבין מה בדיוק קרה שם.

באופן כללי, חיתוך הפסקאות, גילוי וכיסוי, חשיפת מידע באופן חלקי - הם האמנות של נסבו.
פסקה אחת תתאר אירוע, תעצור רגע לפני אירוע משמעותי, והפסקה הבאה תשלים לנו את האירוע על ידי תחקור של עד ראיה.
בזכרון שלנו - נחוש כי אנחנו יודעים בדיוק מה קרה, הסיפור הופך מקשה אחת.
כשנשוב לאירוע הזה מאוחר יותר - נגלה שמיהרנו להסיק מסקנות על סמך מה שחשבנו שצפוי לקרות ועל סמך עד הראיה - שלא בטוח שהיה מהימן.
פסקאות שיעסקו בדמות ללא ציון שמה, או במידע שמישהו מנסה להשיג - יקשרו בזכרוננו לדמות מסויימת או לפיסת מידע חסרה מסויימת. אבל אחר כך יתברר כי מדובר בכלל בדמות אחרת או במידע אחר שאושר או הוכחש זה עתה.

אם "תולעת משי" עליו כתבתי לא מזמן היה בעיני חזרה לסגנון הבלש הקלאסי - מקרה רצח יחיד, חבורת חשודים, שפע מניעים וחקירה מאומצת עד לגילוי הרוצח, הרי ש"המושיע", למרות שגיבורו הוא בלש קלאסי, זאב בודד, בעל נטיה לכיפוף חוקים - מודרני יותר.
הסיפור מדלג בין נקודות מבט שונות, גם נקודת מבטו של הרוצח ביניהן. לקורא יהיה לא מעט מידע על הרוצח לפני שזה יהיה בידיו של הבלש, אבל לא בטוח שזה יעזור לו.
המתח לא יתמקד רק בשאלת גילוי הרוצח אלא גם ברציחות נוספות, מניעים, מרדף אחר הרוצח ברחובות אוסלו הקפואים (אוי, כמה שקר שם!) ועוד גילויים שיצוצו מדי פעם ויהפכו את התמונה על פיה. ואז שוב.

אבל במוקד הסיפור עומדת האנלוגיה הברורה מאוד בין הבלש לרוצח.
מסצנות הדפיקה על הדלת והעברת מסר מצמרר בתחילת הספר ועד לסופו.
האנלוגיה הזו תיעשה במפורש על ידי יותר מדמות אחת, ותרחף בחלל האוויר של הספר כל הזמן.

איך מגשרים על הפער בין החוק ובין המוסר?
מתי לגיטימי, אם בכלל, לקחת את החוק לידיים?
איפה חוצים את הגבול ועוברים לצד האפל, והאם אפשר להיות מודעים לזה בזמן אמת? או רק כאשר מאוחר מדי?
וגם כאן - "המושיע" שונה מהבלש הקלאסי.
כשהרקול פוארו, למשל, החליט להימנע מלגלות לעולם את הרוצח ב"רצח באוריינט אקספרס" סמכנו עליו.
אחרי הכל, האיש שכל כולו תאים אפורים ואנינות טעם אינו יכול לעשות טעויות מוסריות של ממש.
אבל כשהארי הולה, השיכור, ההולך על הקצה, הרדוף, מקבל הכרעות נוגדות חוק משלו - גם הוא וגם אנחנו נשארים עם התהיה.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נתי, אני חושבת שמי שאוהב את נסבו יהנה גם מאיש השלג.
בעיני הוא פחות טוב מאחרים של נסבו, ועדיין נהנתי ממנו...
נתי ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אוקי, תודה עודדת אותי. הורדתי את הספר בגרסה דיגיטלית ואני כבר זוממת עליו:)
אוקי (אורית) (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נתיק. תרשי לי להציג כיוון קצת אחר, אני מאוד אהבתי את "איש השלג", חושבת שהוא לא פחות נהדר מהאחרים של נסבו.
נתי ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
בדיוק סיימתי אותו הלילה. עוד נצחון לנסבו... אוף, הרגתן אותי עם איש השלג, דווקא היו לי ציפיות מ"איש שלג":-(
אפרתי (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חלילה וחס, זה כמובן היה בהומור. הרי אף אחד לא מחליט מתי ישימו אותו על הלוח.
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה אפרתי.
את לגמרי צודקת לגבי הביקורת של נצחיה, רק שאני לא הכתובת לתלונה...
אפרתי (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
רויטל, גם לך כמובן מגיע להיות בביקורת הנבחרת, אבל הדחת את נצחיה מהר מדי... מגיע לה להיות פה שבוע לפחות, לפחות כמו הרבה ביקורות לא משהו, שתקועות בביקורת נבחרת עד אינסוף.
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
פואנטה, שאלה מעניינת...
ובכן, היום הכי קר - זה הרקע. כל הסיפור מתרחש בשיא הקור, ומכיוון שאנחנו מקבלים את נקודת מבטו של הרוצח, הנרדף בתוך עיר זרה וקפואה - הכפור משמעותי לסיפור.
"הכל אודות חווה" - לא יודעת... אולי אם הייתי משכילה יותר ומכירה את הסרט, הייתי יודעת להגיד מה הקשר, אבל אני לא אז אולי יש ואולי אין.
הכלב שאף פעם לא נוהם - הוא משמעותי בעלילה, אבל האם עצם העובדה שהוא אף פעם לא נוהם בעלת משמעות? שאלה טובה, צריכה לחשוב על זה...
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה אפרתי, אוקי וחני.
רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יעל, תודה.
גם בעיני איש השלג היה אחד הפחות מוצלחים. המושיע יותר טוב.
חני (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אוהבת את הכתיבה של נסבו וגם הרבה אוהבת את הולה שמיד מתחברים אליו ויוצרים סוג של אמפטיה בלי הסבר מדוע.
סקירה יפה
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
האם יש קשר בין "הכול אודות חווה" לבין 16 בינואר היום הקר ביותר בשנה לבין כלב שחור שאף פעם לא נוהם, או שאלה נתוני סרק שנועדו לבלבל את האויב עוד יותר?
אוקי (אורית) (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
"המושיע" - נהדר, הסקירה שלך - גם.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצויינת לספר מבריק.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מסקרנת.
נסבו גם בספר פחות טוב (איש השלג, לדעתי) טוב ומרתק מרוב האחרים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ