אילה בן-פורת

אילה בן-פורת

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (28):
מחפש, לא דחוף, ספרים שאהבתי, רוצה לקרוא, ספרים שהביקורות או ההתייחסויות אליהם סיקרנו אותי., ספרים שצריך לקרוא, טובים, סיפורת - מקור , כריכות אהובות, רוצה לקרוא, רשימת קריאה, צריך לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, סימנתי בגלל סימניה, הופרדו בלידתם, ספרים שקראתי, ספרים לקריאה, ספרים שאני רוצה לקרוא, 2016, ספרות מקור למכירה, עוד ...
1.
"העובדת הסוציאלית שמכריחים אותי לפגוש כל יום שלישי אומרת שאין אנשים רעים, רק מעשים רעים. בחירות רעות. היא אומרת שלכולנו יש כל מיני צדדים וכל מיני רצונות ודחפים, ושהחוכמה היא להכיר אותם וללמוד להשתלט עליהם בזמן. "תנסה לחשוב," היא אומרת לי, "מה היית צריך לעשות אחרת בשביל שכל זה לא יקרה?" "לא יודע." היא מנסה עוד פעם. "נגיד שהייתי אומרת לך שאתה יכול לחזור בזמן ולשנות דבר אחד, לאיזה רגע היית חוזר?" שאלה טובה. כל הזמן אני חושב עליה ולא מצליח לענות. אני מגלגל את הכול אחורה כמו סרט, ואז עוד אחורה, ועוד קצת, עד שפתאום הסרט נגמר לי. כל פעם זה ככה." השאלה הגדולה המובילה אותנו בספר הזה אינה "מה יקרה" אלא "מה יכול היה לקרות אחרת" - והשאלה הזו לא נותנת מנוח גם זמן רב אחרי הקריאה. אף שגיבור "וזרח הלילה" גדל במשפחה נורמטיבית, הוא נשלח לפנימייה ומגלה יקום מקביל שבו למבוגרים אין כל משמעות. בחדרים סגורים נערים ונערות מטשטשים את עצמם עם וודקה וגז מזגנים וטיפקס, עסוקים במין ובכוח מבלי להבחין בין השניים, ומתנהלים בתוך מרחב מנותק שבו הגבולות בין דמיון למציאות נזילים מאוד. גיבור הספר מחפש מצפן מוסרי שיכוון אותו בעולם האפל והכאוטי שאליו נקלע. כשהוא פוגש את אלכס ואירה, אח ואחות, הוא נשאב בסחרור מרגש אל מערכת היחסים הסימביוטית שלהם ואל עולמם המסוגר, ולרגע נדמה שמצא שייכות וטעם לחייו. כשהאחיזה הזאת נשמטת, הכול מתפורר. לאילה בן פורת פואטיקה נפלאה המשחזרת לא רק את המוזיקה הלשונית של הגיבור הצעיר אלא גם את חיי הרגש המנותקים, העצובים והמופנמים שלו, ואת ההיסטוריה המשפחתית המורכבת שהיא שורש העצב והניתוק. אילה בן פורת היא דוקטור לחינוך ומלמדת בסמינר הקיבוצים. היא מוזיקאית שהבשילה במשך זמן רב עד שהגיע זמנה של המוזיקה לצאת, יחד עם רומן ראשון במקביל. האלבום "איך גבהו פני המים" בהפקתה של אלונה טוראל , שירים של נורית זרחי שבן פורת שרה ומלחינה, ומבצעים אורחים שנבחרו לפרויקט, יוסי בבליקי, מיקי שביב ורות דנון ייצא בנובמבר. ...


בואו נפרק את זה: 1. "השאלה הגדולה המובילה אותנו בספר הזה אינה "מה יקרה" אלא "מה היה יכול לקרות אחרת" , והשאלה הזו לא נותנת מנוח גם זמן רב אחרי ה... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
גיל העשרה הוא כזה גיל באמצע. הוא הגשר בין הילדות לנעורים, או אם תרצו לבגרות מוקדמת. אפשר לשחק במגרש של הגדולים, ומדי פעם לקחת צעד אחורה. ל... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
"העובדת הסוציאלית שמכריחים אותי לפגוש כל יום שלישי אומרת שאין אנשים רעים, רק מעשים רעים. בחירות רעות. היא אומרת שלכולנו כל מיני צדדים וכל מ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
לאחר האסון בו טבעו שלושת בני הנוער בכנרת, הוצפנו בתובנות הנוער של היום, שותה משתכר מסניף מבלה נהנתן. נוער הכנרת, זרוקים על החוף מוזיקה בקול... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
רוב הזמן אני דווקא אוהבת את הבועה שלי. אני אוהבת את העובדה שהחיים שלי נוחים, שיש לי בית עם המשפחה שלי וחדר משלי שבו אני מסתגרת כשאין לי כוח ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
ספר קודר, מדכא לעיתים, קורא לתקווה וזו אין. דמבו, כינו אותו, את הגיבור נטול השם, המספר בגוף ראשון את הסיבה לכינוי – אזניו הבולטות. הכינוי פ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ