#
גופה של אשה צעירה נמצאת בעיירה במיסיסיפי, סמוך לבסיס צבאי צמוד לעיירה. ריצ'ר, שהוא קצין במשטרה הצבאית נשלח למקום במסווה של נווד(!) כדי לנטר את הלך הרוחות בצד האזרחי של החזית הזו. די מהר מתברר שהאשה הצעירה לא היתה הראשונה שנרצחה במקום ומהר מאד נוספות עוד גופות, עוד דם וכמובן עוד קונספירציות.
נראה כאילו עיירות בארצות הברית חוזרות למודל ה"עיר-מדינה" מהעת העתיקה. הן מתַחְזקות מנגנון פוליטי-לוקאלי, חשדנות כלפי זרים מובנית בהן ואכיפת חוקים מקבלת דגש ותקציבים. לפעמים, כמו בסיפור הזה, מתקיימת בצד העיירה עוד "עיר-מדינה" - בסיס צבאי גדול, עם מאפיינים ייחודיים. למרות שהבסיס והעיר שלובים זה בזה הם שומרים על נפרדוּת וחשדנות הדדית, קרובה יותר לאיבה מאשר לחיים בצוותא.
זה הספר ה-16 של עלילות ג'ק ריצ'ר שכתב לי צ'יילד. הוא ביסס את דמותו של הנווד החופשי-מכללים שלו ב-15 ספרים, טרם פנה לכתוב על מה שגרם לו להפוך את אורח חייו – מחייל ממושמע, קצין מצטיין שמה שמניע אותו הוא רצון לפתור ולתקן את מה שמתקלקל, לנווד שאורח חייו אינו דומה לשום דבר שהיכרנו. הוא הומלס בעל אמצעים, חסר רכוש מבחירה, חמוש בתפיסת צדק (ומברשת שיניים מתקפלת), בעקשנות ואינדבידואליזם עם יכולות גופניות יוצאות דופן ונכונות להגן על חלשים.
סדר הכתיבה הזה יכול היה לאפשר לצ'יילד לבנות סיפור אמין לכאורה על הסיבות לבחירת אורח החיים יוצא הדופן של גיבורו. אבל הוא כשל, לדעתי, בתחום הכי מהותי. ריצ'ר שלו לא יכול היה להיות חייל אי פעם. האיש שלכאורה חי מיום היוולדו במחנות צבא, שהשכלתו צבאית, שכל מי שהוא מכיר לובש זית, הוא כל כך מוצלח כנפש חופשייה, כאנטי-מימסדי וכבוחן דברים לפי מידת הצדק, לא הפוליטיקה – שאי אפשר לדמיין אותו כחייל בשום זמן. הוא פשוט היה נפלט מהצבא עוד בטירונות.
הספר מעניין וכתוב היטב כמו רוב ספרי הסידרה. הוא מופרך במידה שלא תפריע לך להינות ממנו וגורם לך להתלהב מהשילוב בין רובין הוד לוילהלם טל, עם גוף חסון ושרירי, כריזמה ומוח אנליטי, המגן על חסרי השרירים מהרעים ומוכן לשלם על זה מחיר אישי. גיבור גדול מהחיים שלפי מידת המשיכה שלו - רבים מתגעגעים למה שהוא מייצג.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
