היקום ובתוכו הקיום הם מטבעם עצמים קיימים שהם בבחינת "יש" ברור מאליו.

"יש" זה נוצר על-ידי כוח עליון (עליון מן האנושות ומן הטבע שאותם הוא יצר), ותפיסת בן אנוש אינה יכולה להכיל בתוכה מחשבה על ה"אין", מאחר והיקום כבר ניתן לנו כ"יש".

המחשבה האנושית יכולה לתפוס את מה שהיה לפני הקיום האנושי (היה מרחב ללא חיים בתוכו), אולם היא אינה מסוגלת לתפוס את מה שהיה לפני היקום עצמו (ה"אין"). לכן, ניתן להסיק מכך שמהחשבה האנושית חייבת מערכת ייחוס מסוימת, בכדי שהיא תהיה מסוגלת לתפוס את ה"יש" הקיים (את המציאות הפיסיקלית של היקום). מערכת ייחוס זו, מורכבת משני מושגים בסיסיים: המרחב, שנוצר כל עוד היקום מתפשט (את התגלית הקרויה התפשטות היקום, גילה האסטרופיזיקאי אדווין האבל, שעל שמו קרוי טלסקופ החלל האבל), והזמן שבני האדם מסוגלים למנות אותו רק מנקודה מסוימת ולא לפניה (הנקודה הקרויה כיום "המפץ הגדול". מונח שטבע האסטרופיזיקאי הבריטי פרד הויל כלעג לתיאוריה שנגדה את תיאורית המצב היציב בה הוא דגל).

לפני שאירע המפץ הגדול, לא היה "יש" במרחב (מלבד הישות העליונה שגרמה למפץ הגדול), וגם לא היה מרחב וגם לא היה זמן. זהו היגד מורכב ומסובך, משום שלבני אנוש קשה לתפוס את המחשבה על אודות חוסר זמן וחוזר מרחב, כמו שקשה לתפוס את המחשבה על המושג "אינסוף". את הטענה לגבי האינסופיות ניתן להדגים באמצעות שאלה פשוטה. מקובל כיום על רוב המדענים שהיקום מתפשט. אם היקום מתפשט, אזי לתוך מה הוא מתפשט, מה יש מעבר לגבולות היקום כפי שהוא בטרם הוא מתפשט ?

גם לגבי ה"יש" ניתן לומר את אותו הדבר. לפני "המפץ הגדול" לא היה חומר, אבל גם לא היה מרחב. בקיצור לא היה "יש". ואם לא היה "יש", אז מה כן היה, מהו ה"אין" או ה"כלום" ?

זו כוונתי כאשר אני אומר שבן אנוש אינו מסוגל לתפוש את ה"אין", משום שהוא כבר קיים בתוך יקום שכבר ישנו – כלומר תנאי ההתחלה של בן האנוש הם כאלה של "יש" ולא של "אין". לכן, אני איני מסוגל להבין ואפילו לחשוב על מה שהיה לפני "המפץ הגדול", ולפני היות המרחב הפיזי, אלא רק לתפוס שהיה משהו לפני כן.

"משהו" זה הוא בגדר אמת מוחלטת ומובנת מאליה, שכן הוא היה קיים וממשיך להיות קיים גם ברגעים אלה, וגם במקומות שאליהם היקום עדיין לא התפשט. שמו של אותו "משהו" לעומת זאת, הוא אמת יחסית בקרב אנשים שונים, שכן כל אחד מכנה אותו בשם אחר על-פי אמונתו (אלוהים, God, الله, Dios, θεός, בפי המונותיאיסטים, ברהמה או שיווה בפי ההודים, באן-גו בפי הסינים, הטבע , המדע, המפץ הגדול, ועוד בפי האתיאיסטים).