#
מועדוני קריאה הם תעלומה בעיני. אני לא מצליחה להבין את הקונספט. לא מצליחה להבין את ההחלטה הקבוצתית מה לקרוא ומתי ולא את הדיון המשותף, שמחזיר אותנו לשיעורי הספרות בתיכון. כמו להקים מועדון לחלומות ("החודש אנחנו חולמים חלומות על דובים. בסוף החודש דיון קבוצתי...") מבחינתי יש דברים שאינם קבוצתיים. מה שאתם חושבים עליו, בהחלט. וגם קריאה.
קראתי את ספריה של אוסטן, למעט "מאנספילד פארק" שלא צלחתי (לא יכולה להסביר למה. הוא לא שונה במאום מהאחרים). את חלקם קראתי אפילו מספר פעמים, בתרגומים שונים. לא מצאתי סיבה למה חשוב להכיר את ספריה של אוסטן לפני הקריאה בספר הזה. לא הבנתי את החלטת הסופרת להקדיש 36 עמודים למדריך לקוראים על ספריה של אוסטן, מה שלא תורם דבר לחוויית הקריאה של הספר הזה או של ספריה של אוסטן. הספר הזה אינו עוסק באמת ביצירתה של אוסטן. הוא עוסק בששת הדמויות – חמש נשים וגבר אחד – המשתתפות במועדון הזה, בקורותיהן, מחשבותיהן ויחסן לחיים ולזולת. באופן כללי ג'וי פאולר כותבת על המנטליות האמריקאית, הרחוקה מהמנטליות של אוסטן הכי רחוק שאפשר.
אני חושבת שפאולר מנסה לעשות פה מחווה לסופרת קלאסית שרבים מעריכים (או לפחות מצהירים על הערכה). היא משתמשת בניגוד שבין מה שכתבה אוסטן בששת ספריה, לבין הדמויות האמריקאיות שערכיהן הם מונוטוניים ונשלטים על ידי קוד משותף, לא כתוב, אולי בדומה לדמויותיה של אוסטן.
רק כשהתחלתי לקרוא את הספר הבנתי שזו אותה סופרת שכתבה את "כולנו יוצאים מגידרנו" שרושמו העז עדיין מלווה אותי, למרות הזמן הרב שחלף מקריאתו. מעיון בוויקיפידיה הבנתי שהיא ידועה בעיקר בזכות הספר הזה – או מדוייק יותר בזכות הסרט שנוצר על פי הספר הזה (שלא ראיתי ואין בדעתי). ובכן – כמי שקראה את שני ספריה שתורגמו – אין מה להשוות. הכתיבה של פאולר בספר הזה מתישה ונטולת פואנטה אם כי טובה, עם הבזקי שנינות העוזרים לקורא(ת) לצלוח את ה(אין)סיפור. בדיעבד אפשר להבין את נסיון ההרדמה של הקורא, שיקפיץ אותו כשיגיע הטוויסט. זו טכניקה שהיא השתמשה בה גם ב"כולנו יוצאים מגידרינו" בהצלחה רבה, אם כי במקרה הזה בהרבה פחות הצלחה ובטוויסט שהוא לא-טוויסט.
חשבתי שכמעט אין לי מה לומר על הספר ואולי אסתפק בדירוג ללא ביקורת. מסתבר שגם הכלום מייצר די הרבה מילים. 3 כוכבים הוא קיבל בזכות הכתיבה הטובה. אוסטן היתה טווה בנוסף גם סיפור עם דילמה מאותו הרכב אנושי, אבל אולי פאולר התעייפה קצת מהניסיון לתפוס מרובה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
