סקאוט

סקאוט

בת 24 מארץ הפלאות

״ לפעמים נפשי משוועת לפרוח,
לפעמים היא חפצה לפרוץ פרצה,
בשלל צבעים בוהקים,
מתוך סבך הורידים, העורקים,
להתעופף אל על,
כציפור דרור,
אילמת,
ובחיפושיה השמימיים,
למצוא את קולה שנדם
ולחבור אל ציפורים אחרות,
לחוש שווה בין שוות,
אך לעת עתה נגזרה עליה
מיתה.
נבצר ממנה
להגשים את רצונה.״

שיר פרי עטי.



» דירגה 143 ספרים
» כתבה 118 ביקורות
» יש ברשותה 0 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני שנתיים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 19 דקות
» קיבלה 2197 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של סקאוט

» מדף הדירוגים (4 מתוך 143)
1.

בשחר ילדותי
ורה אינבר


התחלתי לקרוא אתמול
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 118 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

ספרים הם עולם מופלא. עולם שצופן בתוכו סודות נסתרים שרק משוועים שנפנה להם את פנינו ונצלול אל תוכם כצוללנים מיומנים ונחקור ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


מאז ומעולם התפעמתי מספרים. חשתי במחציתם כאילו אני מצויה בביתי שלי. כחלק מחיבתי העזה והבלתי מוסברת לספרים אני מתנדבת בספר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
שלשום


לכולנו ישנם מטענים רגשיים. מטעני עבר שאין ביכולתנו לסלק, למחות את נוכחותם הצורבת בנפשנו. הם מעין אות קין התובע חותם ונוכח... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


שבויה בעברה- רפונזל המודרנית- חלום מתוק מדי- "העתיד הופך להווה, ההווה לעבר והעבר לחרטה נצחית, אם לא מתכננים אותו מראש." "א... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבוע וחצי


מהי בדידות? מהו מקורה? האם ניתן להרגישה בידיים? למשש אותה מוחשית? או שמא מדובר בתחושה שהיא פנימית גרידא? דבר אחד וודאי: יש... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שבועיים


כוחה של אישה אחת ספציפית במופנמותה- אמש סיימתי לצפות בשני סרטים דוקומנטריים אודות נשים מיוחדות וחריגות בנוף. האחד מתא... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני חודש




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

- שלום, אני המורה שלכם לירקות ופירות. - אוף, אני שונאת ירקות ופירות. אני מעדיפה לחם בשוקולד וג'לי בינס - גם אני. המורה, למה א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 23 שעות


כשהייתי ילדה קטנה, רציתי להתבגר מהר ולהוכיח לעצמי שאני מסוגלת להתמודד עם הכל. כשהתעלפתי בבדיקות דם, זה רק גרם לי לרצות להג... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


ניסויים רפואיים בבני אדם מעוררים תמיד מחלוקת (ואני שמחה שבימי חיי גם ניסויים בבעלי חיים הם לא דבר מובן מאליו) תמיד קיים הו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


אם אין לי את הזכרונות שלי מה אני? האם אני עדיין אני? איזה אני אני אם אני כל יום מגדירה את האני שלי מחדש? פלורה כותבת ״תחי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


אלה לא סיפורים מותחים - אלה סיפורים נמתחים אלה לא סיפורים מחשמלים - אלה סופרים שהתחשמלו, ואז בהשפעת ההתחשמלות כתבו א... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


אל תתחתנו, ילדים יקרים. טוב טוב בסדר, תתחתנו - אבל שכל העסק ייקח לא יותר מדקה וחצי. סגרנו? מה קרה לך, בייקר, אתם שואלים? אנ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אתמול


סקאוט עוקבת אחרי
מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

לעיתים קרובות אני שבויה בעבר.
אלבומי תמונות פזורים סביבי והדמעות גודשות את עיניי. הזכרונות צפים במוחי. אני נזכרת באנשים שהיו חלק מחיי וכבר אינם.
אני נזכרת באהוביי נפשי, נושקת לתמונותיהם, אהוביי נפש שהגורל האכזר ניתק באופן מוחלט את הקשר עימם וגזר עלי לתעות באפלה, לגשש בעיוורון רגשי.
השחרור מתלאות הזכרון האנושי הינו קשה. קשה לי להרפות. אני שבויה בזכרונותיי. לעיתים במשך שעות אני הופכת בהם, מונה אותם אחד-אחד וחיה אותם מחדש וחיותם אינה פוחתת בתוך ראשי. הזכרונות צלולים מאי-פעם, כאילו אני צברתי אותם אמש.
לעיתים אני חשה בהבזקי זכרונות שעוטפים את גופי, מזדחלים בתוך עורי ומעמיקים חפור, נוברים בגופי ובוערים בנוכחותם העיקשת. לוטפים ומכרסמים אותו. הזכרונות מרגיעים ובלתי נסבלים גם יחד.
בית הכלא של הזכרונות הוא קשה מנשוא. החרטה על שיכל להתקיים ובטיפשותי לא התרחש. ותחושת ההחמצה, טעם חמצמץ המעטר את פי, את לשוני, כאשר אינני מצליחה להשתחרר מתוך כבליו המצליפים, החונקים, מתוך כבלי הזיכרון הנורא, שמצניח אותי אל האדמה, קובר אותי בתוכה למרות נסיונות לחימתי האינסופית להגיח מעל פני השטח ולחזות באור יום, אור יום המסמל פיתחו של יום מפציע, לדבוק בחדשנות, לסדוק את קירות הזכוכית הסובבים את כל-כולי, בנסיון התרוממות ולהביט אל העתיד שטומן בחובו צפונות לא ברורים- קדימה ולחייך, אך שברי הזכרונות הנעוצים בתוך חזי ממשיכים להעניק לי את ההוכחה הניצחת לקיומם, מכשילים אותי בדרכי, שורטים את עורי המדמם ומניחים אותי לדמדם עתיד מזהיר שאין לו כל אחיזה בקרקע מציאותית.
נכתב לפני שבוע וחצי
נכתב ביום השנה למותו. ת.נ.צ.ב.ה

לדודי האהוב מאוד,
אני רוצה שתדע שאין יום שאנחנו לא חושבים עליך. כל אחד מבני המשפחה, בדרכו שלו, מנציח אותך בתוכו.
למרות שעברו שנים רבות מאז שנהרגת הכאב עדיין קיים. הוא חי ועוצמתי ולא יתפוגג לעולם.
לכתוב לך כעת זו פעולה שקשה לי, קשה לי להיזכר בך מבלי לדמוע. אני לא שולטת בזה, הדמעות עולות מעצמן וידי מתאגרפת לאגרוף כשאני חושבת על אובדנך. אובדן כל כך מיותר, כל כך לא נחוץ.
אין יום שאמא לא נזכרת בך, לא חושבת עליך ועל מעשיך, על מי שהיית ועל מי שיכולת להיות אם רק היה לך עוד זמן לחיות בעולמנו זה. כל דבר, אפילו הקטן ביותר, מזכיר לה אותך. זה יכול להיות סרט אהוב, מנגינה, שיר.. כשהיא נזכרת בך עולה על פניה חיוך, חיוך שהוא כולו התרפקות על העבר אבל גם געגועים, געגועים אליך. היא נאנחת וממשיכה בעבודתה. יש לה ברירה אחרת? החיים ממשיכים במסלולם הרגיל. החיים אינם נעצרים לאלה שאינם.

לאחרונה התחלתי לקרוא את הספר ״ נופל מחוץ לזמן״. אני לא יודעת למה בכלל התחלתי לקרוא בספר הזה, משהו בו משך אותי. הרגשתי שאני חייבת לצלול לתוכו, עם כל הכאב. צדקתי. המסע אל תוך הספר היה מסע כואב. הספר עוסק בשכול, שכול של הורים את ילדיהם. הקריאה בספר הייתה לי קשה מנשוא. לא יכולתי להפסיק לבכות ולחשוב עליך. לא יכולתי שלא להרגיש הזדהות עם כאבן של הדמויות, עם המוות הנורא שדפק במפתן דלתן והתפרץ בלי אישור. באיזו זכות? באיזו זכות הוא לקח אותך?

פעם, כשאני ואמא שוחחנו, שאלתי אותה: למה הוא מת?
אמא הפסיקה ממלאכתה, הביטה בי והשיבה: אני לא יודעת. אילו ידעתי.. כנראה שאלוהים רצה שהוא יהיה לצידו ולכן הוא לקח אותו.
התשובה שלה גרמה לי להרהר רבות. להרהר בך ובמעשיך בעולם האמת. האם אתה רואה אותי? האם אתה שומר עלי? האם אתה גאה בי? באחייניתך?

השעות הכי יפות היו כשאמא הייתה מדברת עליך. זיק של אור היה מתעורר בעיניה. היא סיפרה לי על ילדותכם, ילדות לא פשוטה אבל שצלחתם אותה יחדיו. על חייכם הבוגרים, כשנישאת לבחירת ליבך והאושר קרן מליבך. וכאשר נולדו הילדים והיית מרכיב אותם על כתפייך. יש לנו אפילו תמונה שמתעתדת זאת. אמא תמיד שבה ואומרת לי עד כמה שהם היו חשובים לך. שהיית מוכן לתת את עולמך למענם וזה מה שעשית. למרות כל הקשיים היה לכם אחד את השני.. ועכשיו?
בדיוק היום בבוקר אמא אמרה לי: אם הוא לא היה מת לא הייתי נשארת לבד..
משהו במילים האלה הכה בי. ההבנה הזאת שהיא צריכה להמשיך לחיות בלעדייך, האדם שהיה אהוב עליה בעולם. איך מאבדים את היקר לך מכול? איך ממשיכים הלאה? האיך היא מצאה ומוצאת את הכוחות להמשיך?

מאז שהלכת המשפחה לא אותו דבר. הכול התפורר והתפרק. תחושת החוסר מורגשת והכאב פועם בלבבות. זה לא מה שהיה. זה ברור. אם אתה היית חי הכול היה יכול להיות אחרת... טוב יותר... יפה יותר... לפני לכתך אמא סבלה סבל רב אבל כשאתה נפטרת, היום שבישרו לה על מותך הפתאומי, היה הקש ששבר את גב הגמל. למרות שהיא מתפקדת רגיל והכול נראה כלפי חוץ כמו תמיד, אני יודעת שאין זה כך. כשאתה הלכת משהו ממנה הלך איתך.


נכתב לפני שבועיים
לפעמים נפשי משוועת לפרוח,
לפעמים היא חפצה לפרוץ פרצה,
בשלל צבעים בוהקים,
מתוך סבך הורידים, העורקים,
להתעופף אל על,
כציפור דרור,
אילמת,
ובחיפושיה השמימיים,
למצוא את קולה שנדם
ולחבור אל ציפורים אחרות,
לחוש שווה בין שוות,
אך לעת עתה נגזרה עליה
מיתה.
נבצר ממנה
להגשים את רצונה.
נכתב לפני חודש
לאף אחד לא באמת אכפת,
לכולם אני נתפסת כמובן מאליו,
אין להם רצון ממשי להכירני,
לדעת מי אני,
מה אני,
את מחשבותיי,
כמיהותי,
רצונותיי,
חוץ ממך.
אתה היחיד,
שהיית קשוב,
שחשפתי בפניך את ישותי,
את לבבי.
היחיד שמגע ידו על כתפי הרגיעני.
אך כעת,
גם אתה אינך,
נוכחותך התנדפה לה עם הרוח,
הסתלקה לה עם השברים,
של נפשי המיוגעת,
המיותמת,
המאובקת.

נכתב לפני חודש

ימים שלמים שגופי משותק,
הכאב מפלח את איבריי,
מעיד על קיומו,
כל שניה,
כל דקה,
כל שעה,
כל יום.
ככל שהימים חולפים הכאב מחריף,
כאב שהוא כמו בעיטה לצלעות,
בעיטה מדממת,
מרסקת.
אני מתנועעת,
מתנשמת בכבדות,
הדמעות ניגרות לשלולית סבל.
העצבות מקננת את קנה,
מרפדת את מקומה בתוך ליבי,
הכאב לוחץ כמלחציים,
והמילים היחידות נאמרות על דל שפתי,
כאב נפשי,
שאינו מרפה.
רק מעצים את נוכחותו,
כאבן שחורה ומייגעת.
זעקתי נבלעת,
אין קול,
ואין עונה.
אני נותרת לבדי עם היגון
והמסמרים הננעצים בתוך חזי.
נכתב לפני חודש
הכול קר,
מנוכר.
אין תחושת הזדהות אמיתית,
אין רצון להבין לליבו של האחר,
לא באמת.
זו מסכה,
זו העמדת פנים נוקשה,
כאילו שאכפת אך בעצם אין כל בדל רגש,
הכול אוטומט.
" מה נשמע?"
" מה שלומך?"
" איך ההורים?"
" איך המשפחה?"
שאלות על גבי שאלות,
הררי דרישות ובקשות,
אך אין בהם צל של אמת.
זיוף,
מזויף.
לצאת ידי חובה,
כך אני מרגישה.
ובתוכי חומה בצורה,
המגנה על נפש מתמוססת.

לאף אחד לא אכפת,
מהכאב שבתוך ליבי.
נכתב לפני חודשיים
נכתב ביום השנה למותו. ת.נ.צ.ב.ה

לדודי האהוב מאוד,
אני רוצה שתדע שאין יום שאנחנו לא חושבים עליך. כל אחד מבני המשפחה, בדרכו שלו, מנציח אותך בתוכו.
למרות שעברו שנים רבות מאז שנהרגת הכאב עדיין קיים. הוא חי ועוצמתי ולא יתפוגג לעולם.
לכתוב לך כעת זו פעולה שקשה לי, קשה לי להיזכר בך מבלי לדמוע. אני לא שולטת בזה, הדמעות עולות מעצמן וידי מתאגרפת לאגרוף כשאני חושבת על אובדנך. אובדן כל כך מיותר, כל כך לא נחוץ.
אין יום שאמא לא נזכרת בך, לא חושבת עליך ועל מעשיך, על מי שהיית ועל מי שיכולת להיות אם רק היה לך עוד זמן לחיות בעולמנו זה. כל דבר, אפילו הקטן ביותר, מזכיר לה אותך. זה יכול להיות סרט אהוב, מנגינה, שיר.. כשהיא נזכרת בך עולה על פניה חיוך, חיוך שהוא כולו התרפקות על העבר אבל גם געגועים, געגועים אליך. היא נאנחת וממשיכה בעבודתה. יש לה ברירה אחרת? החיים ממשיכים במסלולם הרגיל. החיים אינם נעצרים לאלה שאינם.

לאחרונה התחלתי לקרוא את הספר ״ נופל מחוץ לזמן״. אני לא יודעת למה בכלל התחלתי לקרוא בספר הזה, משהו בו משך אותי. הרגשתי שאני חייבת לצלול לתוכו, עם כל הכאב. צדקתי. המסע אל תוך הספר היה מסע כואב. הספר עוסק בשכול, שכול של הורים את ילדיהם. הקריאה בספר הייתה לי קשה מנשוא. לא יכולתי להפסיק לבכות ולחשוב עליך. לא יכולתי שלא להרגיש הזדהות עם כאבן של הדמויות, עם המוות הנורא שדפק במפתן דלתן והתפרץ בלי אישור. באיזו זכות? באיזו זכות הוא לקח אותך?

פעם, כשאני ואמא שוחחנו, שאלתי אותה: למה הוא מת?
אמא הפסיקה ממלאכתה, הביטה בי והשיבה: אני לא יודעת. אילו ידעתי.. כנראה שאלוהים רצה שהוא יהיה לצידו ולכן הוא לקח אותו.
התשובה שלה גרמה לי להרהר רבות. להרהר בך ובמעשיך בעולם האמת. האם אתה רואה אותי? האם אתה שומר עלי? האם אתה גאה בי? באחייניתך?

השעות הכי יפות היו כשאמא הייתה מדברת עליך. זיק של אור היה מתעורר בעיניה. היא סיפרה לי על ילדותכם, ילדות לא פשוטה אבל שצלחתם אותה יחדיו. על חייכם הבוגרים, כשנישאת לבחירת ליבך והאושר קרן מליבך. וכאשר נולדו הילדים והיית מרכיב אותם על כתפייך. יש לנו אפילו תמונה שמתעתדת זאת. אמא תמיד שבה ואומרת לי עד כמה שהם היו חשובים לך. שהיית מוכן לתת את עולמך למענם וזה מה שעשית. למרות כל הקשיים היה לכם אחד את השני.. ועכשיו?
בדיוק היום בבוקר אמא אמרה לי: אם הוא לא היה מת לא הייתי נשארת לבד..
משהו במילים האלה הכה בי. ההבנה הזאת שהיא צריכה להמשיך לחיות בלעדייך, האדם שהיה אהוב עליה בעולם. איך מאבדים את היקר לך מכול? איך ממשיכים הלאה? האיך היא מצאה ומוצאת את הכוחות להמשיך?

מאז שהלכת המשפחה לא אותו דבר. הכול התפורר והתפרק. תחושת החוסר מורגשת והכאב פועם בלבבות. זה לא מה שהיה. זה ברור. אם אתה היית חי הכול היה יכול להיות אחרת... טוב יותר... יפה יותר... לפני לכתך אמא סבלה סבל רב אבל כשאתה נפטרת, היום שבישרו לה על מותך הפתאומי, היה הקש ששבר את גב הגמל. למרות שהיא מתפקדת רגיל והכול נראה כלפי חוץ כמו תמיד, אני יודעת שאין זה כך. כשאתה הלכת משהו ממנה הלך איתך.



נכתב לפני 3 חודשים

יש פעמים
שליבו של ילד
נשבר לרסיסים
יש פעמים שנשמתו של ילד מתכווצת בתוככי גופו.
הגידו לי,
הכיצד ילד יכול לחזות באימו הבוכייה ואין ישועה עימו?
לחזות בדמעות עגלגלות הנוטפות על לחייה בהיחבא ואין ביכולתו לאחות את הפצעים?
נכתב לפני 3 חודשים
נרצחת-
באכזריות,
נלקחו חייך.
כבשה תמה.
ילדה טובה,
כל רצונך היה להתבודד,
לחוות מעט ממלכת הטבע הנסתר,
ולהתמכר לעולם הכתיבה שכה אהבת,
שהיה כל עולמך.
באבחה אחת,
נגדע קו החיים.
בחייתיות חסרת פשרות,
אנסו את נשמתך,
את גופך,
וכיבו את פתיל נפשך.
האם זעקת?
האם כאבת?
האם חשבת על קרובייך?
על אימך?
כאשר מחשבותיי נתונות לך
ולדומייך,
דמי גועש,
מתפתל בתוך עורקיי,
כנחש המשיל את עורו,
הזועק לצדק,
שכל חפצו לתקוע
ניביו בגזלנים,
ולדומם ליבם.
עין תחת עין.

נכתב לפני 3 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. להשיג- הוצאת תשע נשמות אישית 7 7 שלשום
2. להשיג בדחיפות אישית 36 105 שלשום
3. מאי 2019 אישית 4 6 שלשום
4. מחזות להשיג אישית 6 12 לפני שבוע
5. מרץ 2019 אישית 1 35 לפני חודשיים
6. ספרים אהובים אישית 49 231 לפני 3 חודשים
7. פברואר 2019 אישית 3 49 לפני 3 חודשים
8. קריאה עתידית או: חברי סימניה, הכול בגללכם! הארכתם לי את הרשימה עד אין קיץ. אישית 162 751 לפני 4 חודשים
9. ינואר 2019 אישית 3 55 לפני 4 חודשים
10. דצמבר אישית 4 62 לפני 4 חודשים
11. נובמבר 2018 אישית 4 78 לפני 5 חודשים
12. אוקטובר 2018 אישית 3 79 לפני 7 חודשים
13. ספטמבר 2018 אישית 3 96 לפני 8 חודשים
14. אוגוסט 2018 אישית 9 120 לפני 8 חודשים
15. לא כתבתי עליהם ביקורת. אישית 21 207 לפני שנה ו-4 חודשים

» סך הכל 315 ספרים ב-15 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של סקאוט שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא קצר ולעניין לפני 11 שעות
2. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא בת-יה לפני 23 שעות
3. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא דנה אתמול
4. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא אלזה אתמול
5. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא לי יניני אתמול
6. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא סנטו אתמול
7. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא תמי אתמול
8. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא נעמי אתמול
9. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא מסמר עקרב אתמול
10. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא כרמליטה אתמול
11. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא נתי ק. אתמול
12. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא Rasta אתמול
13. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא פרפר צהוב אתמול
14. מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מארי אן שייפר ספרים הם עולם מופלא. עולם שצ... המשך לקרוא מחשבות אתמול
15. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא בת-יה שלשום
16. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא כרמליטה שלשום
17. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא dina שלשום
18. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא פרפר צהוב שלשום
19. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא מימי שלשום
20. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא אודי שלשום
21. חנות הספרים - חוצפנית # / פנלופי פיצג'רלד מאז ומעולם התפעמתי מספרים. ... המשך לקרוא מחשבות שלשום
22. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא Mira לפני 3 ימים
23. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא רץ לפני 3 ימים
24. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא אודי לפני 5 ימים
25. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא בנצי גורן לפני שבוע
26. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא ורדית לפני שבוע
27. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא כרמליטה לפני שבוע וחצי
28. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא בת-יה לפני שבוע וחצי
29. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא אלזה לפני שבוע וחצי
30. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא פרק ראשון לפני שבוע וחצי
31. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא Rasta לפני שבוע וחצי
32. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא אורית זיתן לפני שבוע וחצי
33. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא מימי לפני שבוע וחצי
34. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא אַסְיָה לפני שבוע וחצי
35. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא תמי לפני שבוע וחצי
36. ילדי הצל - מחזה בשתי מערכות / בן-ציון תומר לכולנו ישנם מטענים רגשיים. ... המשך לקרוא מחשבות לפני שבוע וחצי
37. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא רץ לפני שבוע וחצי
38. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא כרמליטה לפני שבוע וחצי
39. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא לי יניני לפני שבוע וחצי
40. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא רץ לפני שבוע וחצי
41. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא חני לפני שבוע וחצי
42. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא Pulp_Fiction לפני שבוע וחצי
43. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא אודי לפני שבוע וחצי
44. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא יוספוס לפני שבוע וחצי
45. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא סנטו לפני שבוע וחצי
46. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא Rasta לפני שבוע וחצי
47. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא מחשבות לפני שבוע וחצי
48. ביבר הזכוכית [אור-עם] - עברית:תרצה אתר - מחזה # / טנסי ויליאמס שבויה בעברה- רפונזל המודרני... המשך לקרוא מימי לפני שבוע וחצי
49. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא חני לפני שבועיים
50. כאשר אני לבדי - שירים בפרוזה / א.ס. טורגנייב מהי בדידות? מהו מקורה? האם נ... המשך לקרוא תמי לפני שבועיים



©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ