חלק מתפקידי המקצועי הוא לגרום לאנשים להבין איך הם נתפסים בעיני אחרים על פי דרך התקשורת שלהם, מסרים שהם מוסרים, שהם בדרך כלל עיוורים להם, והתנהגויות נוספות שבדרך כלל לא נותנים עליהם את הדעת. שמחתי לגלות את הספר הזה באחת מרשימות הקריאה, שמחתי מאד לגלות שגלדוול, מי שכתב את "מה שראה הכלב", כתב אותו. קראתי אותו כמו שאני נוהגת לקרוא ספרים מקצועיים או ספרי עיון - לא באותו מקום ולא באותם זמנים שאני קוראת ספרות יפה. אבל כל כך רותקתי לספר הזה שסיימתי אותו בנשימה אחת, פשוט לא יכולתי להפסיק.
באופן כללי הספר עוסק במה שאנחנו מכנים "תת מודע" - אותו גורם במוח שלנו שקולט הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים וגורם לחלק מפעולותינו אותן לא נוכל להסביר במלים או לפעמים נקרא להן "אינטואיציה" או "קריאת מחשבות" או בקיצור כשפים... זה הגורם המאפשר לנו להחליט בשניות ספורות על שיטת פעולה במצבים מורכבים, שבדיעבד לא נבין למה פעלנו כפי שפעלנו ונתאר את התוצאה (אם היתה מוצלחת...) כ"נס". גלדוול מתאר את ההתנהגויות האנושיות כנושאות "חותם" ייחודי, אותו אנחנו יכולים לפענח בשניות מעטות אחרי הפגישה. הוא מתאר החלטות בזק המתקבלות מאחורי "דלתיים סגורות" שאנחנו - מקבלי ההחלטות - איננו יודעים מה מתרחש מאחורי הדלתות האלה. הוא מתאר מצבים בהם הדרך הנכונה לקבל החלטה הוא דווקא לא ללמוד את כל הנושאים הקשורים בה, אלא לאפשר לאותו מחשב שחי בתוכנו לעבוד בלי להפריע לו בברירות מרובות. הוא גם מתאר את ההתניות, הסטיריאוטיפים, הדעות הקדומות והגזענות הטמונות בתוכנו, אותם איננו יכולים לעקוף, גם אם אנחנו משוכנעים שאנחנו משוחררים מהם.
לפני מספר שנים נסענו הרבה לצפון שם היה מאושפז אבי. נסענו במכונית ספורטיבית אדומה ובפניה לאחד הכבישים עמדה ניידת. השוטר ביקש רישיונות והודיע לנו ש"אצלנו בצפון, לא כמו בתל אביב, לא נוהגים מהר..." הוא דיפדף בספרון עברות לחפש איזה דו"ח הוא יכול לתת לאנשים הנוהגים במכונית אדומה בעלת שתי דלתות...ולא מצא. לרוע מזלו היינו שניים במכונית. לאחר שעיכב אותנו כחצי שעה כעברייני על הוא שלח אותנו לדרכנו עם הצעה לנהוג כחוק. השוטר הזה ראה מסגרת - מכונית אדומה ועוד מתל אביב...וגם העובדות שהרישיונות תקינים ואין לנו עבירות תנועה לא שיכנעו אותו. ראייה סטיריאוטיפית משותפת לכולנו. ובמקרים מסויימים, כפי שמודגם בספר, היא יכולה להסתיים בטרגדיה.
הספר מרתק מאד. לגלדוול יכולת מצויינת להמחיש דברים מופשטים, לפשט דברים מסובכים. סיגנונו בהיר ונוח, הוא אינו מאריך שלא לצורך ואינו מזלזל באינטליגנציה של קוראיו או מתחנף אליהם. נושא הספר הזה חשוב לכולנו, למרות שכמובן אינו מצביע על דרכים לשנות את המצב: בחלק מהמקרים אי אפשר לשנות את הדרך בה אנחנו פועלים או את הדרך בה תת המודע שלנו פועל. אבל מה שהוא מספר - ומגבה בדוגמאות ובמחקרים - מרתק ומחכים. הספר הזה כבר הפך לאחת מרכישותי המוצלחות ביותר ואין לי ספק שאקרא בו פעמים נוספות. אלה מכם האוהבים ללמוד על הדרך בה פועל אחד המחשבים המתוחכמים שעוד לא נזקק לשדרוג - מוח האדם - ירוויחו הרבה אם יקראו את הספר הזה.

















