זמן אינו נראה לעין

ואינו ניתן

לאחיזה ולתפיסה

ובכל זאת יש לו נכוחות מלאה

ברישומים שהוא מותיר

במציאות הממשית

או בתודעה ובזיכרון

הזמן יש בו משהו

חידתי ופלאי באופן שבו הוא מורגש

לפעמים נדמה שהזמן עוצר מלכת

כמו עגלה

טעונה המזדחלת בכבדות

חורקת וצורמת

כל דקה היא כנצח

ולפעמים הזמן נראה

שחולף וחומק ביעף

שנה או עשור נראים

כאילו היו זה לפני רגע

מסתבר שכאשר נקודת המבט

היא לעתיד הזמן נראה ארוך ומתמשך

וכאשר נקודת המבט היא לאחור

הזמן נראה כצץ ונעלם כהרף עין

כבדות שמשתרכת לה

מאיטה את קצב התנועה

מכבידה על רצף המחשבה

וברגע קט

משהו חייכני צץ

מפיג את הכבדות

משיל את הליאות

וקצב חי ותוסס

מעורר גוף ונפש

ברעננות נעימה

מה שנכתב ומה שנשמע

מקבל את מובנו ואת משמעותו

מכח מוסכמות לשוניות

אך לכל אדם יש פינה קטנה

בליבו ובה הדברים

מקבלים את משמעותם

המיוחדת המשתבצת

במרקם ההוויה של

עולמו הפרטי