את כל ספרי הנוער שקראתי כתבו מבוגרים. זה לא מפתיע - אחוז נמוך של בני נוער כותבים ספרים, ואלה שעושים זאת - וזוכים שיוציאו לאור את ספרם - מרחיקים בדרך כלל למחוזות הפנטסיה. אולי לכן ספרי הנוער מציבים פעמים רבות מציאות מדומה - הגיבורים הצעירים מתנהגים כמו שהיינו רוצים שבני הנוער יתנהגו - באופן בוגר וענייני, משתף פעולה, מכבד את המבוגרים ממנו ומשכין שלום בין חבריו.
הספר הזה עוסק בנער שהוא בלש חובב, המצליח לפתור תעלומות בכל מיני רמות ולזכות בהערצת הסובבים אותו, ועם אלה להמשיך להתנהג ביראת כבוד אל מבוגרים, אפילו שהם נראים מגוחכים ונלעגים יחסית אליו, וגם להמשיך להיות נער בן 13 - לריב עם אחיו המציקים, להתאהב בנערה, ולצאת בשלום מהרפתקאות מסמרות שיער. הסיפור הוא סיפור בלשי ואדם ציסובסקי (אוי השמות הפולנים...) מתבקש על ידי המורה שלו להיסטוריה לפתור תעלומה משפחתית המחייבת אותו - בנוסף לכישורי חשיבה עילאיים - גם לדעת היסטוריה, ספרות ואף לקרוא ולהבין צרפתית עתיקה...
קורנל מקושינסקי - שהיה סופר נוער פולני ידוע ואהוד - כתב סיפורים רבים לבני הנעורים. הוא עבר מזמן את גיל הנוער כשכתב אותם, ואת החסר בהכרות קרובה עם בני נוער הוא מילא במה שהקוראים אותם ישמחו להזדהות איתו.
קראתי אותו בילדותי וקראתי שוב עכשיו. למרות המופרכות העלילתית הצליח ספר שנכתב ב 1937 לרתק אותי היום. גם עם ההשפעה הניכרת של קונן דויל ואדגר אלן פו, הספר חביב ורענן אם כי נראה שמי שייהנו ממנו לא יהיו בני הנוער אליהם יועד - אלה של היום, נראה לי, יתייחסו לספר התמים בהשתאות - אלא מבוגרים אפופי נוסטלגיה, שלזמן מה יוותרו על העיסוק במצוק הפיסקלי ובהתחממות כדור הארץ.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
