הספר הזה לימד אותי לקח חשוב כשהייתי ילד - אין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
כשהייתי ילד באחר הצהריים של יום שבת, שבו ביקרתי את סבי וסבתי ניסיתי להעביר את הזמן בשעה שהם הלכו לנוח את מנוחת הצהריים.
לפני שפרשה לנוח סבתי המליצה לי לקרוא ספר ישן ששדרתו קרועה, דפיו צהובים ועלה ממנו ניחוח של... ניחוח של משהו ישן נושן.
היה זה הספר הזה.
ובכן, בהיעדר תעסוקה אחרת ולאחר מורת רוח לא מעטה, ניסיתי לפתוח ולקרוא את כמה הדפים הראשונים.
בלי לשים לב גמעתי את הספר במשך כמה שעות רצופות בלי לשים לב שהזמן עובר.
מדובר בהרפתקאת מתח שעוברת על כמה בני נוער ובראשם אדם התלמיד המבריק מכתה ז'.
הסיפור סובב את קורותיו החל בלימודיו בבית הספר וכלה בפתירת תעלומה מוזרה ומסוכנת של גניבת דלתות בבית דודו.
כמובן שלא נספר מה בדיוק קרה שם - על כך תידרשו לקרוא בעצכם את הספר,
אך כיאה לעלילה בלשית איכותית - מדובר בעלילה מרתקת ושובה, המכילה כמובן פושעים אמיתייים ומסוכנים המאיימים על גיבורי סיפורינו.
מעין שרלוק הולמס לנערים.
בסולם שלי:
5 סמיילים













![תמונתו של דוריאן גריי [מהדורת 2006]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/1630.jpg)
