מתי מהגר יפסיק להיות מהגר, ויהפוך לסתם אזרח? התשובה היא כנראה לעולם לא. הוא ימשיך להיות מהגר לעולם, וילדיו - סביר להניח - ימשיכו להיות בני מהגרים כל חייהם, למרות ששפת המקום - וגם מפת הרחובות - שגורה על פיהם ומוחם, והם מכירים את הכללים ויודעים מתי אסור להתלונן.
קוריישי כתב בספר הביכורים שלו סיפור בעל מאפיינים אוטוביוגרפיים על האנשים התלושים שמחליפים תרבותם בתרבות אחרת ומה זה עושה להם. כרים אמיר בן ה - 17 הוא בן של אב מהגר הודי ואם אנגליה, שחי עם משפחתו בפרברים של דרום לונדון חיים של מעמד בינוני נמוך, בו האב הגיע ממעמד גבוה בהודו בעוד האם שייכת למעמד נמוך בלונדון. האב, שחי בלונדון חיים די משמימים כפקיד מחפש מוצא לצורך שלו בהרפתקאות ועניין, והבן, מספר הסיפור, מוסיף על הבלבול של גיל 17 גם את הבלבול של מוצאו הבלתי ברור, שמו הלא אנגלי וזהותו המינית המבולבלת.
הספר נוגע ללב וכתוב בהומור גם על נושאים שניכר שאינם מצחיקים את הסופר. התוצאה ספר שלפעמים כשאתה צוחק מתאוריו המשעשעים אתה מתמלא רגשי אשם על הצחוק הלא הולם...
כדאי לקרוא אותו ולנסות להבין את העולם המסוכסך של מהגרים - בלונדון של שנות השבעים של המאה הקודמת. במיוחד לנו, שעולמנו גדוש מהגרים מארצות שונות, שלמרות שאנחנו קוראים להם "עולים" אנחנו רואים אותם כ"יורדים" (בהערכה העצמית, בהתייחסות אליהם וברמת החיים) ולא מבינים על מה יש להם להתלונן...


















