#
למרות הכריכה זה לא ספר נוער. זה מדע בדיוני עם קורט פנטסיה. הסופר בונה פה עולם חדש עם אלמנטים מקוריים, לא סיפור של עבר מפואר הלבוש בבגדים עתידניים. הסיפור נבנה באופן רצוף – בלי קפיצות חסרות פשר הנועדות למטרת סגירת חורים ופתרונות סיפוריים – בקיצור מציאה כשרה, מונחת על ספסל וחיכתה רק לי.
אימפרייה ענקית החולשת על מליוני עולמות, חלקם מיושבים על ידי בני אנוש, חלקם על ידי חייזרים. כמו כל אימפרייה גם לה יש אוייבים. מי ששולט על כל העסק הוא קיסר/ית שאף אחד לא ראה ואיש אינו יודע מיהו. הקיסר מושל באמצעות "מוח קיסרי" המתווך את רצונותיו לבעלי העניין. בכל 20 שנה הקיסר מוחלף, להקלתו, כנראה.
האוכלוסייה, המונה מיליארדי אזרחים, שבתוכם כמיליון ומשהו "נסיכים". לא אריסטוקרטים מלידה – הם נלקחו מהוריהם כתינוקות ומגודלים להיות נסיכים (משהו שמזכיר קצת את המסורת הטיבטית). יש להם המון יתרונות – שיפורים עצומים ומלאכותיים ביכולותיהם הגופניות, אפשרות "לחזור לחיים" אם מתו, חינוך שהופך אותם למורמים מעם ויהירים עד בלי נשוא. התנשאות מובנית המטופחת על ידי החינוך כלפי בני האנוש, חיים המבוססים על לקיחת מה שנראה להם, התמכרות לתענוגות, קצת דו-קרבות חסרי-ערך כדי להזרים את הדם בעורקים, ללא שום קשר רגשי או חברי לאחר.
הסיפור מעניין – דרך מסע הרפתקאות הופך הנסיך הטירון, היהיר, שאינו מטיל ספק במה שחינכו אותו להאמין, לאדם בוגר השוקל את בחירותיו. הוא שואל שאלות שאינן טריוויאליות בסוג הזה של ספרות. כמו – עד כמה יש לאדם רצון חופשי לבחור מחוץ לדרך בה גודל? האם אפשר לחיות חיים מספקים בלי יכולת להאמין ולסמוך על אדם אחר? ועד כמה הויתור על קריירה שהוכשרת אליה כל חייך הוא אפשרי. הסופר משתמש פה בטריק נחמד - "נסיך" הוא שם תואר שאינו משנה מין. כך שיש משפטים כמו "הנסיך x ראתה" שבלבלו חלק מהקוראים לפי הביקורות הקודמות לספר, שקראתי.
התמיהה הגדולה שלי היתה הפרק האחרון, שלעניות דעתי היה צריך להיות הפרק לפני-האחרון. אבל אם להתעלם מקטנות - חיבבתי והוא העביר לי כמה שעות בנחת.
0
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
