“"לא לצעירים!" כתבה הספרנית בעמוד הראשון של הספר.
"למרות הכריכה זה לא ספר נוער" כתבה יעל בתחילת הביקורת שלה על הספר.
קראתי כבר את שני הספרים הנוספים של גארת' ניקס שתורגמו לעברית: סבריאל ומוכרי הספרים השמאליים של לונדון. את שניהם חיבבתי (את סבריאל יותר), ושניהם היו בעיני ספרי נוער לכל דבר ועניין.
אבל משחק הנסיכים, הנחתי לאור הביקורות, הוא משהו אחר לגמרי.
***
בעולם עתידני, האימפריה הבין גלקטית נשלטת על ידי הקיסר והנסיכים.
הנסיכים הם בני אדם שנלקחו ממשפחותיהם כתינוקות ועברו תהליכים שונים שהפכו אותם במובנים רבים לעל-אנושיים. הכוחות שלהם והחינוך שלהם גורמים להם לגדול כאנשים שרואים בנסיכים המקבילים להם יריבים או בעלי ברית זמניים לצורך השגת עוד כוח, ובכל מי שאינו משתייך למעמדם - כלי להשגת מאווייהם ושאיפותיהם ותו לא.
אהבה היא רגש אנושי שזר להם לחלוטין ואינו חלק ממערך השיקולים שלהם.
הנסיך קמרי, גיבור הספר, מסיים את תהליך חינוכו ויוצא אל העולם כדי לגלות שחיי נסיך הם חיי סכנה, חיים של בדידות ודריכות תמידית. ששירות האימפריה הוא אולי רעיון נעלה, אבל נסיך משרת קודם כל ולפני הכל את האינטרסים שלו עצמו.
ציפיתי לספר אכזרי, נוקב, מדמם. סוג של משחקי הכס עתידני, אינטרגלקטי.
אלא שלהפתעתי, זה לא בדיוק הכיוון שבו הספר הלך.
הספר בנה עולם מד"בי מושקע מאוד. פיתוחים טכנולוגיים, פוליטיקה, גזעים חייזריים, למען האמת היה לי קשה לעקוב והיה לי קשה להאמין שכל העולם המאוד מפותח הזה - נכתב לצורך ספר אחד ולא לצורך סדרה שלמה.
וככל שהתקדמתי בספר, הבנתי שלא רק שהעולם הזה נבנה לצורך ספר אחד - הוא גם נבנה לצורך סיפור שהוא בסופו של דבר לא הסיפור המדמם, האכזרי והציני שחשבתי שמצפה לי.
***
לא רוצה לספיילר אבל אין לי כל כך ברירה בנקודה הזאת, אז אם אתם מתכננים לקרוא אותו - מוזמנים לעצור כאן.
בסופו של דבר הסיפור של הספר הזה הוא הסיפור המוכר על המחיר של ההתקדמות הטכנולוגית, על אובדן האנושיות שהוא המחיר של השגת כוח גדול ועל הבחירה באנושיות למרות הכל.
מה שאומר שהוא סיפור עם מסרים חיוביים ומעט בנליים, שהדבר הכי מפתיע בו הוא הפער בין המעטפת המורכבת של העולם לעלילה שהיא בסופו של דבר די שגרתית, ואפילו… כן, מתאימה לנוער.”
