ביקורת ספרותית על רקמת סתיו מאת טרו מימוטו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 17 במרץ, 2017
ע"י חני



לחפון מקבץ של עלים בכף יד , לפזר אותם לכל עבר עם פווווו גדול ומלא כוונות זו דרך נפלאה "לרקום סתיו" של הלב .כמו כן לגעת בעלים ולהסתחרר ממשב הצבעים שמקיפים אותנו בעונה נפלאה זו. ואצלנו עונות המעבר כל כך קצרות וכל כך חבל שכך. העניין הוא שגם אם ניקח שקית גדולה ונאסוף עלים בצבעים של סתיו מהיער, או לחילופין אם ניקח חלוקי נחל הפזורים על החוף ,הם אף פעם לא ישתוו למקומם הטבעי בטבע. היפנים מאמינים בקארמה ובאיזון שבין הפנים והחוץ. עונות השנה הם משהו נפלא לתת עליו את הדעת והשירה היא ביטוי פואטי להדגשת היופי והאסתטיקה שעוטפת אותם.

שיר קצר של טסוריוקי שקושר את רקמת המשי עם צבעי הסתיו בכפל משמעות.
"עין אדם לא ראתה
את נשירתם
בעומק ההרים:
עלי הסתיו היו כמשי רקום
בחשכת הלילה".

**************
העלילה מגוללת קשר של נישואין וגירושין כאילו בנשימה אחת ארוכה , שקטה, מודחקת וכמעט לא מורגשת. זה כמו להקשיב ללב שפועם בלילה. צריך ממש להצמיד את האוזן כדי לשמוע. יש פה סיפור שרוצה להשמיע קול. העלילה כולה כתובה בצורה של מכתבים בין בני הזוג. הרי כל קשר שנכתב בצרור מילים גם אם מועטות הוא עדיין סוג של קשר. המכתבים מספרים כל פעם קצת, חושפים טפח בזהירות, משתדלים לא להכאיב. גם המילים עוברות כאן תהליך ארוך כמו עובי המעטפה שגדלה עם הזמן. כמו רגשות שמתפתחים, כמו החלטות שצריך לקבל.
הפגישה המקרית בין בני הזוג לאחר 10 שנים חיזקה את האמונה הרווחת ביפן של גורל משותף. על סודות שלא נאמרים בזמן התרחשותם אלא גדלים וכמוסים בבטן עד שיוצאים החוצה לאוויר.
החשיבות של סגירת מעגל היא הכרחית לתהליכי ההבנה שלנו בפתיחת מעגלים חדשים בחיים. כמו שאומר הפתגם "רק כשסוגרים דלת אפשר לפתוח דלת חדשה" כתיבת המכתבים הובילה אותי למחשבות על מעגלים וקצוות בחיים שלעיתים אני לא סגרתי כמו שצריך. אנשים שנעלמתי להם בפתאומיות או שהם נעלמו לי בלי להותיר מילה....

גוון הכתיבה של מימוטו מצא חן בעיני מידית, זה הסופר היפני השני שאני מתוודעת אל כתיבתו. אני נפעמת מהתרבות ובעיקר מהיסודות והאמונות שמרכיבות את החיים ביפן. היסודות והערכים המשפחתיים שעדיין מוקירים ומכבדים אותם. המשמעות של ציות להורים, קידוש הפרטים הקטנים
כל כך יפים בעיני. ההתעקשות בספר על תאור נעל קרועה או בגדים מקומטים או בכלל הצורה החיצונית הנראית לעין גרמו לי להבין שהם חיים כשבכל רגע נתון שופטים אותם על ידי החברה. הייחוס החברתי מאוד מדאיג אותם. מי מסתובב עם מי ובאיזה מעמד ואם הם מורשים להתערבב .

זהו רומן נפלא ופיוטי שכתוב היטב, עלילה שמכניסה רעש ושקט באותו זמן. ספר איכותי ודורון בסוף הספר שתרגם מיפנית מבהיר ומבאר לנו על מה ולמה ואם....
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
דוידי תודה תודה.. חיפשתי את הבלוג של אוגוסטו ללא הצלחה.אם במקרה תמצא קישור
תזרוק לי חבל הצלה.
דוידי (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אחד מהספרים הכי אהובים מבין היפנים שתורגמו לעברית כתוב יפהפה ומאוד יפני. ביקורת נכונה לספר ראוי וכדאי להציץ בבלוג אוגוסטו מונטוגרי שסוקר ספרות יפנית מתורגמת.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה חגית. כשאני מסתכלת עליהם מדי פעם
בתכניות על יפן הם נראים כמו ב
Show של החיים.הם בולעים את החיים
אחרת.וכן הם בעניין הנקיון אלופים.
חגית (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חני, הביקורת שלך מקסימה ביופייה, כמו...הסתיו, כמו...ציור.

אחותי הייתה חודש ביפן, לרגל עבודה, כשחזרה סיפרה על השקט השורר ברחובות שם, על הנימוסים והמשמעת, על הניקיון והסדר היוצאים מן הכלל, ועל הגעגועים הביתה לארצנו.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
רץ תודה אני מניחה שהחומרים שמהם
סופרים מוזנים באים בעיקר
מהסביבה שבהם הם חיים.
מחזוריות הטבע בעלת משקל רב
ביפן ולכן כל פרט בטבע מקבל משמעות.

רץ (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת פיוטית ומעניינת על כותבים יפנים
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
דינה תודה אולי תנסי.
וכמה המילים שאמרת יפות "סיקרנת וחישקת".
לפעמים אני מרגישה שאוהבי מילים
בהחלט "עושים אהבה עם המילים"
חן חן
dina (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
סקירה נהדרת, ועל אף שאני לא מחסידי הספרות היפנית (מנוכרת מדי לטעמי) חייבת לציין שסיקרנת וחישקת.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אפרתי תודה וחן חן. ובל נשכח שהמחמאה הזו ניתנה מסופרת
שהספר שלה מלא במשפטים שצריך לתלות על הקיר.
ביג תודה.
אפרתי (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
את כותבת נפלא!!! יש פה משפטים מהממים ביופיים.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה יעל גם הספר היה פיוטי משהו...
yaelhar (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת פיוטית.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
פרוייקה אהבתי את תגובתך וכן את ההגדרה שלך לסקירתי כ"רונדו מוזיקאלי".חיפשתי את אלכסנדר או תרגומים מרוסית של
לאה ולא מצאתי ,אך מצאתי עולם שלם אחר.זה קורה בכל פעם שאני באה
לחפש משהו.אהבתי את השיר וזה מדהים שאתה זוכר אותו.האמת היא שאתה צודק לגבי מנהג כפרות.ואפשר למצוא עוד כמה מנהגים שייחשבו לביזארים. אפשר להסכים על העובדה שאנחנו חייבים להיפתח יותר כבני אדם ולכבד את השונה גם אם זו לא בדיוק כוס התה שלנו.כתבתי סיפור על מנהג כפרות ואשלח לך אותו.לגבי המנהגים גם כשהם שלנו לא כולם מסכימים עליהם.
ושוב תודה רבה.

פרוייקה (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה חני. כתבת שספר זה הוא רומן נפלא ופואטי. כך, לדעתי, גם ביקורתך הפואטית, זאת ביקורת בתנועה מעגלית, מחזורית, מן "רונדו מוזיקלי". עונות השנה יותר מכל מסמלות את המעגליות והמחזוריות, את החידלון וההתחדשות, צבעי העלים האופייניים לתקופות המעבר ומרבדי העלים הנהדרים המכסים גם את פני הקרקע הם הדרך בה הטבע 'מנחם' בהרמוניה יפה וצבעונית על אובדנם, בדיוק כפי שהשקיעות המרהיבות מנחמות על 'ערוב יומו' ומותו הקרב של היום.
עוד בהיותי תלמיד בתיכון, הייתה לי זכות גדולה להיות תלמידו של איתמר אבן זהר קודם להיותו פרופ'. הוא שהכניס בי כנער את האהבה לספרות ושירה. השיר שאת מילותיו רשמת, ונשמע לי כיצירה אימפרסיוניסטית, הזכיר לי את אבן זהר מקריא שיר של אלכסנדר טיוטשב שתורגם מרוסית ע"י לאה גולדברג. לא הצלחתי עד היום למצוא את השיר המתורגם אבל אני זוכר אותו בע"פ כי גם הוא נשמע לי אז כאימפרסיוניזם, מלים שהם מוסיקה. כמחוות תודה לביקורתך היפה ארשום לך מזיכרוני את תרגומה הנפלא של לאה גולדברג:
"על עלי אלה בלואה,
קרן סהר זוהרה
צליל קורל בנוף גבוה
דום רודמת השדרה..."

לדידי, תרבות השונה מהתרבויות שאנו חיים אותן, יש בה אקזוטיקה מסקרנת, חלק מחברינו העירו שלא היו מסוגלים לחיות בה, הדבר אינו מנוגד לכך שניתן להתעניין וללמוד אותה, כי אין תרבות שלא ניתן ללמוד ממנה ואין אחת שאלמנטים ביזריים נעדרים ממנה. בטוח שישנן תרבויות אחרות שכשהם רואות כיצד מסובבים תרנגול או דג מעל הראש ושזה שמסובבים אותו נשלח למיתה והוא כפרתנו, בתמורה שהמסובב ילך לחיים טובים, הם חושבים שאין מנהג ביזרי מזה, ולדעתי הם גם צודקים, אבל כשהביזריות היא בתוכנו אנו, אנו בהרבה מקרים מקבלים אותה בהכנעה, כי היא שלנו...
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
דני תודה רבה. זה מזכיר לי גבר מאצ'ו שרירי
ובפנים הוא ההפך . רך כטלה ורגיש
מאוד.גם אני תהיתי לגבי היפנים והקיצוניות
הזו באופיים.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אורית תודה רשמתי לי לגבי הסירפדים
ואני אבדוק.
לגבי קדחת השחת זה מוזר איך היא הולכת
ובאה כרצונה.עוד לא החלטתי איזו עונה אני
אוהבת יותר אך מה שבטוח
עונות מעבר הן המיוחדות ביותר בשבילי.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
מחשבות פרוסט מזכיר את הרמן הסה הוא מפרק את האושר והבדידות לגורמים
ומנסה לישב דעתו או לפייס אותה ואותנו.
את פרוסט עדיין לא קראתי.מאיפה להתחיל?
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אירית תודה אין ספק שדרך הראיה של היפנים מיוחדת מאוד.
אני בעיקר אוהבת שהם לא חוטפים על הדרך
שום דבר..הכל בכוונה תחילה.
הצורה שאנחנו חיים תכלה אותנו בסופו של דבר.
נניח הריח מהמאפייה הורג אותך אז בלי לחשוב
נכנסים וקונים קג רוגלך.או דוכן סייל בסוף עונה
לא משנה אם צריך או לא פשוט לוקחים כמה על הדרך...כל הזמן על הדרך בלי לחשוב בכלל
אם המקפיא שלך כבר עמוס ...
דני בר (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת ומושכת. אהבתי במיוחד את הפתיח הפואטי המקסים שלך שהשתלב יפה עם השיר שהבאת.
מדהים לראות את הדיסוננס הזה בין היופי והאסתטיקה שאותם מקדשים היפנים, לבין ההתנהגות שלהם לאורך כל ההיסטוריה.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
את "רקמת סתיו" מאוד, מאוד אהבתי. וגם את הביקורת שלך, חני. ממליצה לך על "יש המעדיפים סירפדים"/ ואניצ'ירו טניזקי. קווי דימיון ביניהם.

ולגבי עונות המעבר - באמת חבל שהן קצרות או לא ממש קיימות בארץ יגידו כמעט כולם, למעט הסטבלים מאלרגיות בעונות האלו.

שבת שלום... :)
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אגב, זכור לי שהספר הזה הוא המשך של או שיש לו המשך. משהו כזה. ועוד דבר בקשר לעלים: זה מזכיר לי את מרסל פרוסט. מחריד.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
דן חן חן...נראה לי שאני בדרך הנכונה לצאת מהשבלול שלי.וואו זה מרגש לפגוש חבר ילדות
אחרי זמן רב..
אנחנו ארחנו חבר סימניה מבלגיה שלשום.ולצהרים
באים אורחים מקנדה חוקרי קנאביס במובן המדעי.
אז כדי שהאוכל לא ישרף...עפה למטבח.
שבת טובה
אירית (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חני, נהניתי כמוך מקריאת הספר ואני מזדהה עם כל מילה והלך רוח ששיתפת אותנו בו. בהחלט ספר נפלא, של תרבות מיוחדת, שונה אומנם אבל מלמדת בהרבה היבטים של החיים.
ביקורת נפלאה. תודה לך .
לי יניני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חני, אכן... ביזרי ומסקרן
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
כן אבל ביזרי לי. יש להם נעלי בית לכל מרצפת.
מוזיקה בשרותים כולל שטיפות אינטימיות בטעמים וריחות ומיבש שיער וגוף בהתאמה...
ביזרי בקטע מסקרן..
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
מחשבות תודה מעבר למכתבים מתגלים פה סודות ותעלומת רצח.ביפן יש אפילו מושג להתאבדות בזוג על רקע אהבה. אני חושבת שתאהב!אין פה רומן קיטשי
יש פה איפוק עדין ודרך חשיבה מסויימת שמובילה את הקורא להתפעמות.
לי יניני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חני, גם אני לא אשרוד ביפן בקטע של בינו לבינה... מאידך כל מה שקשור לסדר וניקיון שלהם אני מאוד מתחברת.
חני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
לי תודה תודה היפנים לא מפסיקים להפתיע אותי.
הגבר עדיין יושב ומחכה שאשתו תכין אוכל
ומה הוא לא יכול להכין לעצמו.?
משחקי התפקידים שם שונים מאצלנו.
נראה לי שלא אשרוד ביפן ערב אחד.
זה ידרוש ממני שינוי חשיבה מידי.
מסמר עקרב (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
לא רק הספר "נפלא ופיוטי", כפי שכתבת. גם הסקירה שלך. ואולי זה הזמן לחדש קשרים ישנים שהוזנחו. מזכיר לי שעם הצטרפותי לאתר נוכחתי לדעת שאחד מחברי האתר הוא חבר ילדות שלי, שלא דיברתי אתו כשני עשורים תמימים. כמובן שהקשר חודש ואנקדוטות נוסטלגיות מימי התיכון הועלו מתהום הנשיה...
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
אני מאמין לך. אבל צריך גם קורא מסוים לספר מסוים. לי ספרים כאלה מתאימים לעיתים רחוקות. סקירה מקסימה.
לי יניני (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חני. איזה יופי של ביקורת כמו תמיד. עם הביקורת שלך פתחתי את הבוקר בעודי עם הקפה ביד האחרת.
אני רואה את העלים האלה מול עיניי והמטאפורה שבחרת בעיניי מקסימה לרבות השיר.
לא קראתי הרבה ספרים תוצרת יפן, אך בכל ספר שקראתי ניתקלתי באותן קוים של כתיבה צנועה, מינורית, עדינה, קצת קצת ולאט לאט ועד כמה חשובה להם הנראות והמעמד בעיני הסביבה.
ביג לייק!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ