#
רק לקראת סוף הספר המרתק הזה, הבנתי שהוא סוג של מדע בדיוני. למעשה הוא מקוטלג כספר מתח והוא באמת מותח, לפעמים מאד. אבל לא מדובר במותחן רגיל, עם תעלומה, בלש וגוויות. גוויות יש בספר הזה לא מעט. חלקן עתיקות ממש, חלקן טריות, אבל רק מיעוט מבוטל מהן נרצחו בידי אדם. יש בו תעלומה שגם היא לא בדיוק מעשה ידי אדם – אקלים שיוצא משליטה. יש בו מדען מטורף מבדידות ומשאפתנות, יש לו עוזרת שלא שואלת שאלות ויש גם שאל

משפחה זה תמיד משהו מורכב, תמיד יש משקעים שנמצאים ועולים באמוציונליות ברגעים הכי לא מתאימים, האהבה והאנרגיה בתוך משפחה זורמת אחרת מאשר כשאנחנו עם חברים שגם הם סוג של משפחה. עם השנים הבנתי שאנשים סוחבים אתם משקעים שקשורים למשפחה ובעיקר הם תקועים על הרגע בו מילים נאמרו בלהט או חיבוק בכי בלתי נגמר. האם באמת דם סמיך ממים. בעלילה יש אהבה למשפחה שרובם היו בה בניתוק וכל אחד חי בקצה אחר. אבל היה עדין חו

״הסודות שהקרח שומר״-<mark>אריקה פרנזיק</mark>



הוצאת הכורסא

333 דף



ואלרי (מרואל) צ׳סטרפילד שמספרת בגוף ראשון, היא ד״ר לבלשנות של שפות ובעיקר שפות נורדיות מתות.

היא לא אוהבת לטוס למקומות זרים ולוקחת תרופות עבור זה. היא אוהבת את הקיבעון הסטטי בביתה או מול התלמידים שלה.

אחיה התאום אנדי, ד״ר מומחה במדעי האקלים, טס לגרינלנד לחוג הארקטי לעזור למנחה שלו באוניברסיטה, וואייט, שהחיבה ביניהם היתה קר

כשקראתי את גב הספר, הייתי בטוח שאני הולך לקרוא ספר מדהים. הרעיון היה יפה ומעניין. אבל הביצוע... הסיפור מתפזר ולא ממוקד, הרקע המדעי - קלוש מאד ולא אמין. בקיצור - מאכזב מאד. למצוא ילדה שהייתה קפואה בקרח מאות שנים ושחוזרת לחיים ומתפקדת... למה זה אפשרי? אין הסבר. האם זה אפשרי - ממש לא בטוח. אבל הסופרת רקמה עלילה מסביב לרעיון, הוסיפה קצת אנשים מוזרים בקצה העולם ומזג אוויר קשה, ויצרה ספר. לטעמי - לא טוב