תהיה שמעסיקה הרבה אנשים היא האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ. הרי ישנו מספר אינסופי של כוכבים, ביניהם חייבות להיות עוד מערכות שמש, ועוד סיטואציות שבהן נוצרו חיים על פני הפלנטה. ואם ישנם חיים במקום אחר - למה הם לא באים לקפוץ לביקור? זה נושא שהעסיק רבות, ומופיע בספרים וסרטים רבים. כל אחד מחפש את אי טי שלו. אבל אני לא שותפה לתהיות האלה. אני יודעת שלא זו בלבד שיש חיים זרים שנוצרו מחוץ לכדור הארץ, אלא הם גם מזמן הגיעו לכדור הארץ ואף השתקעו בו. ואני גם יודעת איפה - בשרשרת האיים שאנו נוהגים לקרוא לה בשם יפן.
כל מי שרק מתחיל לקרוא על סממני תרבות יפנית יכול להרגיש את הזרות הרבה. בין אם זה אופנת רחוב או אנימה, גינון, דת או אומנות, פילוסופיה או מוזיקה, היקיקקומרו או חרקירי, סושי או טטמי - השונות התרבותית מאוד בולטת. ספרות היא ראי של התרבות, והזרות הזאת משתקפת גם בספרות היפנית או הנכתבת על ידי ילידי יפן, גם כאשר הם כבר בילו את רוב חייהם במקומות אחרים על פני הגלובוס.
ואחרי שכתבתי את מה שכבר מזמן רציתי לכתוב על יפן והיפנים, קצת על הספר. לקחתי אותו באחת מאותן "ספריות תחנת אוטובוס" שהתחילו כיוזמה יפה של יצירת עניין ותרבות שיתופית במרחב הציבורי, והופכות בהדרגה להיות גל עד של תרבות הצרכנות הגדולה המחייבת אותנו לצבור המוני ספרים מיותרים, יחד עם יסורי המצפון הכרוכים בזריקה לפח של מה שנחשב אצלנו תרבותי גם אם זמנו עבר. וכך בין מילונים ישנים, אנציקלופדיות בשחור לבן ובצבע ומדריכים מיושנים של תוכנות מחשב עתיקות, מצאתי גם את הספר הזה. נראה חדש לחלוטין, אף שיצא לפני 8 או 9 שנים ויש בתוכו חותמת שייכות של צבי ונטלי כלשהם. שייך לסדרה לספרות יפה של הוצאת מודן, המתאפיינת בכריכות עשויות נייר איכותי וספרים המשדרים הרהור עמוק.
אקי, נשואה בשנית ואם לילד הסובל משיתוק מוחין, פוגשת בנסיעת אקראי הרחק מביתה את הגרוש שלה יסואקי. היא לא אומרת לו מילה, ונראה שגם הוא לא זיהה אותה ולא שם לב לקיומה, אבל חודשיים לאחר מכן הם מתחילים בהתכתבות, בדרך הישנה של מכתבים כתובים ביד ונשלחים במעטפות. הרומן הוא אך ורק המכתבים האלה, המגלים לקורא את תסבוכות מערכות היחסים העכשוויות של בני הזוג יחד עם התסבוכת ההיסטורית של מערכת היחסים המשותפת ביניהם. זה הספר, ואני יכולה להגיד לעצמי ביושר "אמרתי לך" כי בד"כ אני באמת לא אוהבת את הסגנון הזה של התנהלות רומן. עם זאת, בהתחשב בפורמט, ובהתחשב בתחושת הזרות הבסיסית שעולה מכל ספרות יפנית, ובפרט מכזו שעוסקת במערכת יחסים - התוצר יוצא מעניין. הפורמליות אומנם קשיחה כנדרש, הבעת הרגשות מאופקת, המנהגים השונים כמו בחירת בן זוג, החלטה על בן הזוג של הבת כממשיך העסק של אביה ועוד, כל זה עדיין קיים, ומבעד לכל נוצר סיפור מעניין גם אם איטי.
והספר? הוא יחזור לתחנה מן הסתם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
