מקיאוולי, אני חושבת, נחשב למניפולטור המפורסם ביותר של רגשות ומניעים. קראתי רק את "הנסיך" שלו, בו הוא שוטח בשפה בהירה את משנתו לגבי מה צריך לעשות כדי לתמרן את ההמונים ולגרום להם לעשות את מה שאתה (הנסיך, השליט) רוצה שיעשו. ובשפה בהירה הוא גם מסביר למה. הוא מסביר שם סוגיות שנדונות שנים רבות ומתמיהות אנשי מקצוע כמו הדיוטות: למה אנשים בוחרים פעמים רבות התנהגות שהיא בניגוד לאינטרס שלהם. איך קורה שבא "נסיך" אחד (שקוראים לו שבתאי צבי או מוסוליני) שגורם לאנשים רגילים, בעלי מוסר ונורמות רגילים, לנטות אחריו ולזרוק לפח לא רק את המוסר והנורמות, אלא גם את טובתם האישית?
הקטור מקדונלד טוען שהתשובה טמונה ברגשות. סלחו לי על ההקדמה: מאקיאוולי, שבתאי צבי או מוסוליני אינם מוזכרים כלל בספר הזה, שהוא ספר מתח מוצלח מאד, העוסק בבעייה מפחידה מאד - מניפולציה על רגשות של אנשים אחרים. הביקורת של נצחיה גרמה לי להשיג את הספר הזה (תודה רבה!) שגרם לי הנאה מרובה ותובנות לא מעטות.
הוא שייך לסוג ספרי המתח שאין בהם (כמעט) דם וגם לא מפענח פשעים מקצועי כמו בלש, פסיכולוג או קורא בקפה. הגיבור הוא סטודנט לביולוגיה שמתנדב בערך להשתתף במחקר מדעי, בו הוא לא רק עכבר המעבדה, הוא גם הקורבן. (למעשה עכבר המעבדה הוא תמיד גם הקורבן, נראה לי). הסיפור מציף חלק מהחרדות הלא כל כך סמויות שלנו, לגבי היכולת של מומחים לתמרן רגשות ולגרום לנו - הקורבנות - לעשות דברים מנוגדים לאינטרסים שלנו, כדי להתאים לאינטרסים של המתמרנים כמו לקנות בלי שליטה, להתמכר לכל צעצוע חדש, ולהפוך את המתכננים והמשווקים לעשירים יותר.
הספר כתוב היטב, מותח מאד, מספק מספיק טוויסטים בעלילה כדי להפוך את הערכת הקורא מדי פעם. זה לא אומר שאי אפשר לנחש חלק מהתעלומה, אך הקריאה בו מהנה ביותר. הוא יצא לאור בשנת 2000 כלומר הסופר כתב אותו בערך בשנת 1998 והשתעשעתי קצת מ"פער הדורות" הניכר בין שנות התשעים של המאה הקודמת לזמננו: החיפוש באינטרנט עדיין מגושם, אין כמעט טלפונים סלולריים, שלא לדבר על הטלפונים החכמים (מה שהיה מאפשר צילומים מהירים ופותר חלק מהבעיות בהן נתקל הגיבור), כל מומחה לאבטחת מידע היה תולש את שערותיו אם הלקוח שלו היה מגן כך על סודותיו... אבל אלה דברים זניחים. נהניתי לקרוא אותו והוא יעניין, לדעתי, את אלה שאוהבים תיבול של מדע עם בעיות מוסר ואתיקה במותחנים שלהם.

















