מקיאוולי, אני חושבת, נחשב למניפולטור המפורסם ביותר של רגשות ומניעים. קראתי רק את "הנסיך" שלו, בו הוא שוטח בשפה בהירה את משנתו לגבי מה צריך לעשות כדי לתמרן את ההמונים ולגרום להם לעשות את מה שאתה (הנסיך, השליט) רוצה שיעשו. ובשפה בהירה הוא גם מסביר למה. הוא מסביר שם סוגיות שנדונות שנים רבות ומתמיהות אנשי מקצוע כמו הדיוטות: למה אנשים בוחרים פעמים רבות התנהגות שהיא בניגוד לאינטרס שלהם. איך קורה שבא "נס

Déjà-vu. כלומר דז'ה וו. תחושה עמומה כאילו חוויתי כבר בעבר את החוויה שאני חווה עכשיו ברגע זה.

כמו זמזום של זבוב ממקור לא ברור, כמו עקיצה מציקה של יתוש בחלק בגוף שלא נעים לגרד בציבור, ניקרה בי תהיה מוזרה לאורך הספר הזה. האם יכול להיות שכבר קראתי אותו אי פעם בעבר? מצד אחד, אני לא זוכרת את העלילה משום מקום, והראיה שאני מרגישה מתח רב לאורך הקריאה. ומצד שני, לפחות בשתי סצנות האירועים היו מוכרים לי בא

****




בן אשרסט, סטודנט צעיר, תפרן ונאיבי למדי, מקבל מהמנחה שלו באוקספורד הצעה שאי אפשר לסרב לה - לנסוע עם חברתו הטריה והיפהפיה לחופשה מפוארת הכול-כלול בקניה, כשכל מה שהוא צריך לעשות בתמורה זה לעטות על ראשו חיישן זעיר ומהפכני שיקליט את האותות הנפלטים ממוחו בתגובה לרגשות שהוא חש. אין סיכוי שזה יסתבך, נכון? פשוט אין סיכוי. לא יכול להיות שהחופשה התמימה הנהדרת תהפוך לסיוט, אה? ושלמנחה שלו מאוקס