ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 באוגוסט, 2014
ע"י חני


הספר נע אתי באיטיות בערך כמו ישיבה ברכב כשתמונות נוף מתחלפות ואתן המחשבות . לעיתים חייכתי
ולעיתים המילים צבטו לי בלב כי ידעתי מבפנים שכולנו חווים הורים מתבגרים מתי שהוא בחיים.

"הזקן" שנע בין דמיון למציאות "נשלף" מכפרו, מביתו ומאדמותיו בהרי דרום איטליה ששם החיים זזים לאט לאט
כולל הזכרונות ,היישר למילאנו התרבותית לבית של בנו וכלתו .ושם לא ממששים את הפירות והירקות
ביד ומריחים אותם כמו שנהוג בכפר.הכל עטוף בניילון ואסור לנגוע.
במילאנו לבושים למשעי ומדברים בהתנשאות והכל שם רועש כיאה לעיר פקוקה וסואנת.

הוא שנא להיות חולה אך ידע שזמנו קצוב ולכן בנו העדיף שיגור אתו עד לימיו האחרונים.
שנא את המודרניות המזויפת כפי שראה אותה כניגוד גמור לאדם שהוא וכניגוד לחיים שעזב בכפר.

פעם פרטיזן ,תמיד פרטיזן. הגסטפו, הגרמנים המרדפים וההשרדות תמיד יהיו מנת חלקו בחיים וחלק ממשהו שמרכיב
אותו באישיות. מפקפק תמיד בכל אדם ,לא מאמין לאף אחד כי הוא הרי יודע הכי טוב מכולם מה טוב לו , חולק
על סמכות כל שהיא כי צריך להתחמק ולשקר אם רוצים לשרוד ולהישאר בחיים.

נקודת האור היחידה שהעניקה לו סיבה מספקת לא לוותר למוות הייתה הנכד, התינוק שחיוך קטנטן ממנו העניקו
לזקן דמעות של אושר ונחת אין סופית. על הנכד הוא נלחם בקנאות כיאה לפרטיזן. מבחינתו הוא היה
במלחמה אין סופית עם כלתו ובנו על הדרך שבה הקטנטן יחונך. והוא ניצח לבסוף כי הוא לוחם שמנצח.

הוא לא הבין איך משאירים תינוק לבד כל הלילה ונועלים את החדר .הרי כולנו היינו ילדים כולנו
פחדנו וכולנו רצינו משהו שיחבק ויאהב אותנו כשאנו פוחדים. מאותו רגע נרקמה אחוות לוחמים בין הסבא לתינוק.
הוא התחבא בחדר התינוק ולא הסכים להשאירו לבד , זמן איכות לא היה חסר להם כי סיפורי פרטיזנים וטקטיקות מלחמה
סופרו בין לבין בלילות לבנים רבים.

הספר הוא על הישן והחדש בתקופות שונות בהסטוריה, על צעירים שחושבים שהם יודעים הכל
ועל זקנים שאם תיתן להם בריאות טובה אהבה ונכדים אין שום דבר אחר בעולם שהיו רוצים.
אז אהבה יש כאן בשפע, ונכד קטן שהיה משול לפרטיזן בפוטנציה גם יש כאן.

הבריאות לא תמיד תלויה בנו אבל כמעט כל החיים אנו תלויים בה ,לאחר שקוראים את הספר
יש הרהור על כמה צריך לשמור על הקיים בחיים ולומר פשוט תודה.

"על שפתיו הרדומות של הזקן נח, כמו פרפר, חיוך: המחשבה מרפרפת בלבו בעת שהשינה עוטפת אותו: דבר גדול, החיים!"


לכל מי שרגיש הוא בטוח ירגיש את היופי הטמון פה בין המילים.
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
K.... תודה. מעטים מקשיבים זה דרך העולם.
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
בלו תודה אני ראיתי הרבה הרבה יופי בעיקר
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אור תודה אני בעצמי לקחתי את הזמן בספר והתחברתי לזקן שהיה כובש למדי בגילו המופלג וגם נזכרתי בעצמי כשהבנות היו קטנות יותר לא הסכמתי להקשיב לאף מבוגר שאמר לי לא להרים את הבנות על הידיים בכל פעם שיירצו.
גם אני לא הקשבתי והלכתי תמיד עם האינטואיציות .
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
הביקורת טובה מאד ספרים העוסקים במבוגרים המתבוננים על החיים במבט מפוקח.
בכלל אנשים מבוגרים נבונים בעלי ניסיון חיים מרתקים - ומלמדים.
הצעירים נוטים לא להאזין להם ובכך מפסידים.
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת, למרות שאת הספר לא.
abcdefg (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביד אמונה כתבת את מילותיך, כך שהכנסת אותי לאווירתו של הספר.
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אין על הדולומטים אחד המקומות היפים, ואין אישה שלא אוהבת מגף....תודה
אפרתי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
הייתי עכשיו באיטליה (שוב) אבל דווקא בצפון הסנובי (האוסטרי) בדולומיטים. האיטלקים של הדרום מאוד דומים לנו. האיטלקים של הצפון, נו... אבל לאיטליה אני מוכנה לטוס בכל רגע נתון. אם מישהו זקוק לאיזו שליחה לארץ המגף (חני, את מכירה מישהו?) אני תמיד לשירותו חינם אין כסף (רק טיסות ומלון).
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ערן תודה הסוגייה המדוברת לא תמיד ברורה לנו אנחנו תמיד רוצים עוד ועוד ועוד....
ערן ב. (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יפה ומרגש. ״יש הרהור על כמה צריך לשמור על הקיים בחיים ולומר פשוט תודה״.
כמה נכון, חני.
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
נתי תודה ,רץ הייתי לפני שנה ויש הבדל תהומי בין הצפון לדרום. אטרוסקי או לא החיוך לא מש מפני לאורך כל המגףף,ארץ מדהימה.
רץ (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת - המבטאת את רוח הספר מפגש בין דורי בין תרבות צפון ודרום, כול כך רציתי להיות באיטליה ולראות ארון קבורה אטרוסקי בו בני זוג מבטים אחד לעיני השני במבט של אוהבים.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מקסימה לספר מקסים:-)
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
זה היה ספר "מחבק" שונרא. תודה
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת פיוטית ונוגעת ללב.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ