ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 במרץ, 2013
ע"י מיכאל


כתבתי ביקורת על הספר הזה ובכל זאת שוב משהו נוסף.
אני אוהב את הספר הזה כי אין לי מושג בטכנולוגיה מתקדמת, מכסימום אני יודע להכנס לאתר הזה.
איני מבין כלום בהיי טק כי למרות שבני גילי (63) גאים מאד ביכולותיהם המופלאות בתחום ובעוד תחומים....
שגם בגיל 75 הם עדיין מגלים יכולות אדירות(-:
פער הדורות חברים. אנחנו המזדקנים ושלא יאמרו "אתה עדיין צעיר" אני לא צעיר. אני מתנשף בעליות. אני מתיישב על הספסל הראשון שמזדמן לי. וכ"ו וכ"ו
אני מתבונן בעצמי במראה (בדרך כלל אצל הספר) בבית איני מרבה להסתכל. בהחלט לא מתלהב.
אני נוהג לאט ומעצבן נהגים "שנורא" ממהרים.
אני שותה בירה לבנה כדי להתחמק ממחשבות שאיני רוצה לחשוב עליהן למרות הידיעה שהקלוריות נכנסות לבטן והיא תופחת.
אז אני שוחה ומנסה באמצעות השחייה " לשמור על איזון" וזה לא כל כך הולך.
אני שומע מבניי אנשי ההיי טק ו"הננוס חלקיקים" הסברים כשיש להם סבלנות אלי וזה נדיר ואיני מבין מילה.
שומע כי צריך להראות התעניינות , אני אוהב אותם ואת ילדיהם (נכדי) אז התעניינות זה טוב ליחסים.
לפעמים מרחיק את הטלפון כי בשבילי זה "בלה בלה" אומר יופי שנשמע שמתאים או אוי אוי שמתאים ומשתדל לא להתבלבל. בסה"כ אני רוצה שיהיו בסביבה ושיצליחו. איך ומה אין לי מושג.
אני מת על נכדי כי אתם עוד מוצא שפה משותפת.
עכשיו תקראו בבקשה את הספר ותבינו למה אני כל כך אוהב אותו וחוזר ומעיין בו.
"האני ואני" לאורך ה"ביקורת הספרותית שלי על ספר זה" נראה לי ש"האני" הזה לא לבד יש הרבה מאד כאלו "אני" לכן אני מזדהה אתו וחוזר וכותב מעין ביקורת.
אשמח לקבל "לייקים" שאדע שאני לא לבד.

28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עוזי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אני מזדהה עם חלק ניכר מדבריך. אתה בהחלט לא לבד.
שמעון שלוש (לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
מיכאל, דורש בשלומך
גילת (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת שלך... יותר מהספר אפילו.
גוטי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מה קורה כאן מיכאל? אני די קרובה אליך בגיל אבל רחוקה ממך מאוד בהרגשה. לא רק שאני לא מרגישה "מזדקנת" אלא להיפך אני חושבת שהחיים הטובים מתחילים בגיל 50 ולא לפני. ראשית כבר לא צריך להוכיח שום דבר. שנית יש הרבה יותר אמצעים לעשות בדיוק את מה שרוצים. שלישית כל דבר שעושים נהנים יותר {כי אולי זוהי פעם אחרונה? חחחחח}. ובבית יש יותר מרחב כי הילדים כבר גרים בבתיהם. גיל זהו מבחינתי רק מספר ואני ממש לא נכנעת לתכתיבי הזמן או התרבות שאומרת "החיים שייכים לצעירים"! אני צעירה תמידית, אופטימית ללא תקנה ותמיד משתמשת בהומור וש/מחת חיים כנשק בפני כל מכשול.
עלה והצלח, כנס למשטר דיאטה, קנה לך רק ספרי הומור, תהנה מהמשפחה והחברים ותמשיך לאהוב את עצמך וגם אני איתך!!!
חני (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
הי קבל כמה שאתה רוצה לייקים ולא כדי לומר לך שאתה לבד אלא כדי להסביר לך שקיים מחסום פסיכולוגי בעניין..אתה רק צריך לשבור אותו...ולהתנסות כל פעם בדבר אחד ואז להמשיך...אם לא מעניין אותך בכלל התחום אז עזוב בכלל ותמחק את כל מה שכתבתי...
בן אסתר (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
למיכאל לא כל אחד מעוניין לצאת לפנסיה. יש היוצאים מתוך אילוץ או שהאלטרנטיבה של המשך העבודה גרועה מהאחרת. למזלי (מנק' מבט שלי)אף שעברתי את גיל העבודה, יש עדיין צורך בשרותיי כך שמחצית משעות הערנות שלי (כ-18) אני ממשיך בעבודה שבדרך כלל גורמת לי להרגיש שתרומתי היא ממשית ונחוצה וביחד עם זאת לסיפוק רב (וכמובן שגם הכסף לא מזיק). < >
הבת שלי עבדה כרכזת גיוס כ"א בפלאפון. די הופתעתי לדעת שהתחלופה של המגוייסים למרכזי השרות הטלפוני היא עצומה ורובם פורשים תוך כמה חודשים. המחיר הוא עלות השמת כוח אדם מתמשכת ורבת עלויות תמורת גיוס אנשים צעירים בראשית דרכם שבדרך כלל רואים במקום העבודה הזה מקום לתחזק את עצמם עד ההזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכם.
עם קצת מחשבה יכלה החברה הזו (ועוד רבות אחרות) להעדיף אנשים מבוגרים שמסוגלים לתרום עדיין לחברה, ובהרבה מקרים מעוניינים בתעסוקה מכל מיני סיבות ולכן בעלי מוטיבציה ובדרך דרך כלל גם סבלניים יותר.
יכול להיות שבכך היה ניתן מענה למי שחש שלכאורה עבר זמנו.
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מסכים ללא ספק
עולם (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
למיכאל - בהחלט כדאי לנצל כל רגע. וזה אומר גם לנצל כל רגע בגיל שלך - גם השנים האלו לא יחזרו... נזכרתי בפתגם: "מי שאינו הולך עם הגורל יד ביד, הגורל גורר אותו במחלפות ראשו". גורלנו להזדקן (וזה עוד במקרה הטוב) אז צריך להפיק גם מהשנים הבוגרות יותר כמה שיותר. ואפשר. שתהיה לך שבת שלום!
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בן אסתר אני ודע שאני לא לבד! http://www.youtube.com/watch?v=ZVE_rdab4ts

באותו עיניין ממליץ להאזין לשיר של חווה אלברשטיין. (הכתובת למעלה).
יש כאלו שמסתירים את זה יותר טוב ואחרים פחות.
שבן +50 מתחיל לגדל צמה ולהשתולל על אופנוע אני לא בדיוק קונה את הפוזה-לא צריך "לחפור" הרבה כדי להבין מה קורה אצלו.
ישנם אנשים שהמקצוע שלהם מאפשר להם להמשיך לעבוד עד גיל מאוחר יחסית ואני מקנא בהם.
אצלי כמורה זה לא הלך. אני הרגשתי שאני מתרחק מהם, שאין לי סבלנות לשטויות שלהם ובחרתי לדעתי בחירה נכונה לצאת לפנסיה מוקדמת.
הבעיה שלמרות כל הסיפורים שמבלים כל היום בקאונטרי קלב - קוראים ספרים מטיילים, בקיצור בפנסיה עושים חיים. נראה לי שיש הרבה מידי זמן לחשוב ובכלל זמן פנוי.
לסיכום הייתי מציע לצעירים יותר לא לחכות, לנצל את הרגע בחיק המשפחה.(גם עם ההורים אפילו שהם לפעמים נודניקים ומעצבנים-אחר כך מתגעגעים).
כי הזמן הזה חולף ולא חוזר.
בן אסתר (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אתה ממש לא לבד
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תגובה לנעמה! ציינת הבשלה את ידעת מה קורה לפרי אחרי שהוא מבשיל? (-:
אני לא כל כך בטוח שצברתי חכמה, כן צברתי ניסיון.
מהניסיון למדתי שאין לי מושג מה יקרה מחר.
שאני צריך להשתדל להראות שמח כדי שיסבלו אותי.
מהניסיון למדתי כפי שכבר ציינתי לזהות שטויות ודאיות.
שבוע טוב
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
נעמה 38 (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
חלק מהשינויים שעוברים עליך הם חלק ממעגל החיים הטבעי. להתווכח עם הבן בן ה30 לדוגמה, לא יהיה דומה לוויכוח שהיה איתו בגיל 15. חלק ממה שאתה מתאר, נשמע כמו הבשלה שכן הצלחת לסגל , נוכח השינויים וזה מעיד שאתה מסתגל ופחות תקוע . אבל הכי חשוב בהזדקנות , זה איך אתה תופס את החיים שלך, איך אתה מתמודד ואיך אתה מנצל את הכוח והחכמה שצברת כדי להתמודד עם האתגר.
מותר לך להיות נרגן (זו תכונה חביבה למדיי ) ויחד עם זאת להמשיך בהתמודדות ועשייה.
dushka (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בן זוגי הוא בן גילך בדיוק ופרט לילדינו (ולי לפעמים) לא נראה לי שמישהו יעז לקרוא לו אבא'לה. הוא עובד במשרה מלאה די תובענית ואם הוא נדרש לידע טכנולוגי חדש הוא שובר את הראש עד שהוא מבין או שואל אותי (ואני לא יודעת מה זה ננו חלקיקים למרות שאני מאוד צעירה.. אני מניחה שמדובר בחלקיקים ממש ממש קטנים). מבין שנינו אני הריאקציונרית בכל הקשור לקידמה, זאת שלא אוהבת לצאת מהבית, לא אוהבת רעש וכמעט כל פעילות נראית לה מעייפת. זה לחלוטין עניין של אופי ולא של גיל. ואם אני זוכרת נכון את הספר- האיש הזקן היה לוחם ללא חת- על חייו, על דעותיו ועמדותיו ועל מעמדו. הוא היה נרגן פשוט כי הרגיזו אותו. הוא הזכיר לי את סבתא שלי ואני בטוחה שאם הוא היה החם שלי הייתי סובלת נורא אבל בין דפי הספר הרשיתי לעצמי לאהוב אותו :)
Mr. Vertigo (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אבי מבוגר ממך בשנתיים... הוא איננו מרגיש את הגיל, יש לו חיים מלאים הוא מבלה ונהנה (עם אמי וחברים), אם כי לפעמים הוא גם נגנב מהטכנולוגיה שהוא לא מצליח להשיג, הוא אוהב לנהוג (ונוהג מהר) ולצאת לטיולי נהיגה וטיולים בכלל. אבל מדבר אחד הוא משתגע כמוך, כשמישהו קורא לו אבאל'ה - בא לו לחנוק אותו.
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
קראתי מסכים בהחלט עם חלק מהדברים. עובדתית העולם הזה שייך לצעירים. בעבר, שלושה ארבעה דורות לאחור זה היה שונה. גם היום בקהילות הדתיות הזקנים "מובילים".
שימי לב לגילאים של הרבנים הפוסקים. נבחר השבוע אפיפיור יחסית צעיר (פחות משמונים).
כדי להבין מה קורה בגילאים האלו צריך להיות שם.
אל תאמיני לבני שבעים שמספרים לך כמה זה נפלא כי זה לא.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תראה (אזהרת התערבות בתגובה שלפניך. אם אתה לא אוהב, הימנע מלקרוא אותה) אני חושבת שאתה ניגש לעניין בצורה לא נכונה. היזדקנות היא לא פיקניק אבל חלק ממנה תלוי בך: אתה יכול לנסות להתעניין ולהבין יותר את הדור הצעיר, את הטכנולוגיה, את השינויים החלים מסביב. זה בהחלט לא יצעיר אותך, אבל תרגיש הרבה פחות "מחוץ לעניינים" מאשר סתם לשבת ולהתמרמר על העולם שאינו עוצר. @

להעיר לאחרים בדרך כלל לא רק שלא עוזר, זה גורם להם לכעוס ו"להחטיף" לך, כדבריך. אני הייתי מגבילה הערות רק למי שמבקש את דעתך, ורק אם אתה בטוח שאתה באמת עונה "בעדינות".@

וכמו שאמרת - טפשים וחכמים יש בכל גיל, החוכמה היא לא להחליט באיזשהו גיל "זהו! מעכשיו אני עובר בטל". החוכמה היא להמשיך לחיות ולהשתמש נכון בניסיון שצברת וביחסים הטובים שיש לך.
שרה (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
זיקנה זה לא רק גיל -זו הרגשה והתנהגות. אני מכירה זקנים צעירים ברוחם, ממש לא זורקים אותם כמו שאתה כותב.
בלו-בלו (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת כנה ומרגשת.
אנקה (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מיכאל, ביקורת כנה מאוד. אהבתי. בכל מקרה אני כאן בשבילך תמיד ;) כולנו מזדקנים בסופו של דבר כך או אחרת וחייבים לקבל את זה ולהתמודד עם זה כל אחד כמיטב יכולתו.
גם אני שמתי לב שככל שאני מתבגרת (אני מקווה שבחן) השפה המשותפת שלי היא עם צעירים יותר בגילאי ילדי. לא כל אלו בגילי נחמדים או מעניינים או באים לי בטוב.
שתהיה לך זיקנה מהנה ותהנה מכל השנים שכתובות לך על מגילת החיים.
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
כמה מילים בנושא - אני כמעט בטוח שלא הרבה יטרחו לקרא ובוודאי להגיב. כשמגיעים לגילאים ה"מתקדמים" המכונים "גיל הזהב" הרבה זהב אין שם.
הפרידה מההורים, פרידות מחברים,הבריאות, קשיים בהבנת הדור הצעיר יותר.
הסבא המודרני אינו עוד אבי המשפחה, הוא הופך לנטל הוא מבחינתם לא מבין כלום. נוח להוציא עליו את העצבים כשלא מסתדרים עם האשה/הבעל.הבוס, הילדים.
שמחים להוציא אותו לפנסיה מוקדמת ולהכניס צעירים.הוא פחות יעיל, פחות מסתדר עם הטכנולוגיה המתקדמת שנמצאת בכל תחום. הפנסיה המוקדמת פוגעת בהכנסה השוטפת. מאחר שכיום העלו את הגיל שבו מקבלים ביטוח לאומי
אז פנסיה מוקדמת למעמד הביניים זו "מכה לכיס" אני לא אוהב שמכנים אותי "אבאלה" זה במקרה הטוב זה הופך בעת האחרונה ל"סבאלה" יש בזה נימה של זילזול.
ישנם זקנים טפשים וחכמים כמו בכל גיל. לדעתי הסובלים העיקריים הם אלו שאגדיר אותם כלא טיפשים. יש להם ניסיון חיים רב. הם מתבוננים סביבם בעיקר לסביבה הקרובה (משפחה) אבל גם לנושאים ציבוריים רחבים יותר ויש להם יתרון יחסי של ניסיון וזה המון.
אני אישית לא רוצה להגדיר עצמי חכם או טיפש בטוח מזדקן. (מהשנים לבד) (-: ולעיתים קרובות מידי רואה פעיליות, והתנהגויות של קרובים לי ושל אחרים ש"מפוצצים אותי" אני רואה שטויות שעושים לפעמים ממש בוודאות, בעבר הייתי מעיר את שלמדתי שזה ממש לא מועיל. למתי מניסיון שאני חוטף על הראש ומתחשבנים איתי על כל הערה אפילו שנאמרת בעדינות. בקיצור התובנה שלי היא לסתום את הפה לא להתערב.
לסיכום אני מרשה לעצמי לכתוב לצעירים ממני שאולי טורחים וקוראים את ה"טוקבק" (גם המושג הזה לא בדיוק לטעמי).
אז ב"טוקבק" אני מוצא מקום לציין שלהזדקן זה ממש לא דבש.
שיש לנצל את הנעורים את השנים שהאדם עדיין אינו ב"גיל הזהב" שמשפחתו הוריו וחבריו לצידו שילדיו עדיין סמוכים על שולחנו לפני שזה חולף. וזה בא באמת מהר.
נעמה 38 (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת שלך. אני רוצה בחום להמליץ לך על ספר בשם "האתגר שבהזדקנות" ממה שאני רואה אתה צריך קצת טפיחה על השכם ולדעת שאתה במקום טוב.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
לא קראתי את הספר, אבל אהבתי את הביקורת הכנה שלך.
מיכאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה דנה
דנה (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ