ספרי מדע בדיוני מאפשרים לסופר לברוא עולמות, בדרך כלל על בסיס חוקי הטבע שאנחנו מכירים, בניגוד לספרי פנטזיה המשנים את המציאות שאנו מכירים. במיטבה ספרות המדע הבדיוני בוחנת התנהגויות אנושיות שונות. הספר הזה, שהוא מדע בדיוני די חדש - יצא לאור ב 2008 - מנסה לתפוס מרובה - גם מדע בדיוני וגם פנטזיה ודי הרבה הפוך על הפוך ומלחמה הכרחית.
שמו המושך של הספר גרם לי לחפש אותו. הסיפור כולל די הרבה רעיונות - לא כולם חדשים אבל רבים מהם מרתקים. בני האדם בספר הזה לא מזדקנים, בדרך כלל אין מחלות, ולא מתים: גיבוי של עצמם יחזור לחיים אחרי זמן מועט וכל מה שיאבדו זה קצת זיכרונות בין הגיבוי למוות. אנשים בני למעלה מאלף שנים אינם חריגים, ואדם בן 57 הוא הרבה יותר מדי צעיר מכדי להיות פוליטיקאי...בני האדם הצליחו לברוא יקומים חדשים, מתוכננים ומעוצבים לפי דרישה: יש יקום לכל טעם, וקבוצות הומוגניות מיישבות את היקומים האלה. יש בינה מלאכותית, יש רובוטים, וכמובן מלחמה.
הספר עמוס רעיונות אבל כתוב מסורבל ולא רהוט. הסופר מדלג מעל הצורך להסביר לקוראיו הסברים, וסומך על דמיונם והידע שלהם במדעים. הסיפור מתפתל להמון פיתולים שהקשו עלי לשמור על עניין, ונמשך הרבה מעבר למה שהיה צריך, עם המון טוויסטים (לא ממש הגיוניים) בעלילה. כמו שהבנתם אהבתי יותר את הביקורת של קלינסטי ו asherkiller מאשר את הספר, למרות שאני אוהבת חתולים...


















