• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

מאת וולטר ג'ון ויליאמס

הביקורת של Mero

תמונה של Mero
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
2.0
מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

מאת וולטר ג'ון ויליאמס

הביקורת של Mero

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
תמונה של Mero
הוצאה לאור:קדמת עדן
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
קלינסטי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“הספר מתחיל כפנטזיה רגילה ותמימה למדיי עם פה ושם איזכור שזה בעצם ספר בדיוני. התחלה נינוחה ומקסימה, ה”

4/5
ביקורות על מרחבים מסתברים
הבאה
אמיר
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•2 דקות קריאה

סוגה: מד"ב, פנטזיה
במילה אחת: בזבוז רעיון טוב
דירוג: 2 כוכבים

בקצרה: העולם בעוד אלף וחמש מאות שנה הוא מערך של אחת עשרה בינות מלאכותיות בגודל כוכב לכת המקיפות את השמש. ועליהן מספר רב של יקומי כיס המחוברים זה לזה בחורי תועלת ומאכלסים מאה מיליארד בני אדם.
וכשכל אחד יכול לחיות ביקום כיס מתוכנת מראש. רבים מבקשים לשחזר את האימפריה הרומית. להילחם במפלצות אגדיות. או לוותר על הכל לטובה חיי ציידים - מלקטים נטולי דאגות.
אריסטיד, מתכנת לשעבר שהפך ללוחם נושא חרב. חוקר את המרחבים המסתברים הוא נוסע בין היקומים ומחפש את התאונות האדריכליות. את המקומות שנוצרו מבלי שתוכנתו וחשוב מכך את הדברים שהסתגלו לחיות בהם כשאריסטיד מטייל בעולם הקדם-טכנולוגי מידגרת המאוכלס בקוסמים. לטאות-ענק וטרולים הוא חושף מזימה מקומית להשתלט על העולם שמאיימת להטיל על היקום כולו משבר קיומי שבלבו השאלה. האם בני האדם אינם בעצמם תאונה אדריכלית שלא תוכננה מראש?

מד"ב: גם שמדובר במדע שהוא בדיוני, צריך להיות הגיון. כאשר סופר זורק כל מיני ביטויים מדעיים כמו אנטי חומר ולייזרים ומשתמש בהם בצורה מופרכת (לייזר לא יזיז/יניע חפצים), אפילו גיקים של מד"ב לא יחזיקו מעמד.

מתח: זה לא ספר עם מתח.

טכנולוגיה: בעיקר חרב קסמים הלקוחה מספרי פנטזיה.

אלימות: לא ממש.

PG: צולח בני נוער מבוגרים.

מתאים ל: משועממים בלבד שנותרו ללא ספרי קריאה.

קריאה חוזרת: ממש לא

סיכום: כשקניתי את הספר, הרעיון נשמע לי מצוין (גם הציון הגבוה כאן באתר – 4, ציון שאכזב). הפרק הראשון היה נחמד וחשבתי שהספר יהיה מוצלח. כאשר הביקור בעולם הפרה-היסטורי הסתיים, הספר הפך למשעמם ולא ברור. כל מיני ביטויים על יקומי כיס, מידגרת, שימוש באנטי חומר, פלאזמה, חורי תולעת, פרוטונים ולייזרים הנשמעים תלושים. בשלב כלשהו התחלתי לספור לאחור את מספר העמודים שנותרו לקרוא...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של זאבי קציר
זאבי קציר
תמונה של rea
rea
תמונה של אָמוֹן
אָמוֹן
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של רטורית
רטורית
11קוראים|גיל ממוצע55|45%נשים

על המבקר

תמונה של Mero

Mero

ותיק
חבר מזה 9 שנים
98 ביקורות•2 נבחרות•626 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת
תמונה של Mero
Mero
ותיק
חבר באתר מזה 9 שנים
ביקורות98
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבל626
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה45מתח ריגול והרפתקאות27ספרות מתורגמת9

דיון על הביקורת

3 תגובות
yaelhar
yaelhar•לפני 5 שנים

מסכימה איתך לגבי הספר.

אמנם דירגתי אותו ב-3 כוכבים אבל ההסבר שלך מתאים למה שחשבתי עליו.
ג
גודזינה•לפני 5 שנים

אבל לייזר מזיז

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9_%D7%A9%D7%9E%D7%A9
מורי
מורי•לפני 5 שנים

הם לא רצו סתם אינטרנט מהיר?

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של Mero

המדריך לימים הקרובים

המדריך לימים הקרובים

יואב בלום

המדריך לימים הקרובים, יואב בלום
סוגה: לא סגור מה הכי מתאים, כנראה שילוב של מותחן ופנטזיה
במילה אחת: לחיים, יואב בלום
דירוג: 4 כוכבים

תקציר: קוראים לך בן שוורצמן. אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה. אתה תוהה אם הכריכה האחורית מדברת עליך. אז כן, היא מדברת עליך. ואליך. אתה במצב רגיש, ידידי.
אם תעיף מבט ותסתכל מבעד לחלון הראווה של חנות הספרים, אל הרחוב, תראה שעומד שם מישהו. מישהו שעקב אחריך בחצי השעה האחרונה, לפחות. אין זמן להסברים. זו בסך הכול כריכה אחורית, כמות הטקסט כאן מוגבלת וחנות הספרים הזו נסגרת עוד מעט, כאמור.

קח את הספר הזה, קנה אותו, שים אותו בתיק שלך ולך מכאן ישר לביתך. אל תסתכל לאחור, אבל קח בחשבון שמישהו כנראה עוקב אחריך. חזור הביתה וקרא אותי. זה יכול להיות עניין של חיים ומוות מבחינתך.

מד"ב: העלילה מתרחשת בהווה נורמלי ומוכר לחלוטין, כאשר הטוויסט החמוד של האלכוהול מכניס קצת נופך של פנטזיה או מד"ב, אבל לא באמת. מתאים מאוד גם לבעלי פוביה למד"ב.

מתח: הכתיבה המבריקה של בלום משאירה אותנו לאורך הספר בתהייה מה קורה הלאה. לא בדיוק עלילה מותחת קלאסית, אבל כן ציפייה להמשך שנותרת לאורך הספר. הגיבורים כל כך עממיים והכל כל כך שגרתי ובכל זאת יש באוויר ציפייה למשהו שיקרה בכל רגע.

אלימות: אין

PG: ספר בטוח עד כמה שאני זוכר

מתאים ל: אוהבי יואב בלום וכתיבה קלילה ומקורית

קריאה חוזרת: אולי בעתיד הרחוק

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): בלי ספק, ספרים אחרים של יואב בלום. יש לו כתיבה מאוד ייחודית.

סיכום: אני לא מרבה לקרוא ספרים של סופרים ישראלים (וגם לא לצפות בסרטים ישראליים). איכשהו, זה פחות מדבר אלי. יואב בלום הוא יוצא מן הכלל מבחינתי. הכתיבה שלו מאוד מקורית וקולחת והעלילות אצלו עשירות ומעניינות, ולא נוף ישראלי משעמם לרוב.
הספר נוגע קצת ברעיון דומה לקבוע היחידי, ספרו הראשון של בלום, בכך שאפשר להעביר תודעה, זכרון או חוויה באמצעי כלשהו למישהו אחר. בספר הזה, חוויות מועברות דרך וויסקי, יישמע מוזר ככל שישמע. עכשיו, עתיד האנושות תלוי בכך. הטוויסטים אצל בלום, כרגיל, מגיעים בזמנים הנכונים בספר. הדמויות מאוד עממיות וניתן להתחבר אליהן בקלות. הכתיבה קלילה ועם חוש הומור לייט ולא מעט פאנצ'ים. המחבר עצמו נוכח לא מעט לאורך העלילה.
לחיים!

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mero
אזהרת סערה

אזהרת סערה

מריה אדולפסון

אזהרת סערה, מריה אדולפסון
סוגה: מתח
במילה אחת: גבינה סקנדינבית קפואה
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: קארן אייקן הורנבי, חוקרת במחלק הרצח, משתוקקת להתחמק מחגיגות חג המולד הדביקות עם בני המשפחה והחברים, המתנחלים כולם בביתה. לכן אין שמחה ממנה כשהמפקד שלה שולח אותה בבוקר החג לאי הנידח נורו, האי הצפוני בארכיפלג דוגרלנד ומקום מושבה של משפחת אביה הגחמנית. היא נקראת לסייע בחקירת מותו של מרצה קשיש לביולוגיה, ובטוחה שהחקירה תעלה כי מדובר בתאונה. עד מהרה היא מוצאת את עצמה שקועה בחקירת רצח, וכשמתגלה גופה נוספת, החקירה מסתעפת. קארן מגלה שבאי המשמים־לכאורה שולטות שתי משפחות יריבות כבר יותר ממאה שנה, ושטינה עזה עדיין רוחשת מתחת לפני השטח ומעליהם. כי לבעלים של מזקקת הוויסקי המקומית יש שאיפות גדולות, ונראה כי הם לא יבחלו באמצעים להשיג אותן.

קארן מוצאת את עצמה עם מעט מאוד משאבים לניהול החקירה, ומבינה שהיא למעשה לבדה בשטח עוין. היא גם לא מצליחה להיפטר מההרגשה שאפילו קרובי המשפחה שלה מעורבים בעניין בדרך כלשהי..

מתח: בסה"כ יש לספר הזה קצת ומתח. הבעיה היא שהוא קצת קופא לפעמים מהקור המקומי.

אלימות: ספר בלשים על רצח, אבל אין סצינות אלימות.

PG: אין קטעים בעייתיים (עד כמה שאני זוכר).

מתאים ל: קריאה בימים חמים מידי

קריאה חוזרת: לא

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): ספרים שוודיים אחרים

סיכום: אני אוהב מאוד גבינה סקנדינבית, אבל פחות מתחבר לספרים משם. אם מתעלמים ממוצא הסופרת, הספר הזה לא רע ומחזיק את הקורא לא רע. אבל חסר הגרוש לשקל כדי להפוך את המותחן הבלשי הזה מבסדר לטוב.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•Mero
לא יהיה לנו לאן לחזור

לא יהיה לנו לאן לחזור

יובל שטייניץ

לא יהיה לנו לאן לחזור, יובל שטייניץ
סוגה: מד"ב
במילה אחת: הטיסה הראשונה לכנסת
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: השנה היא 2037, ואותות מסתוריים מכוכב־לכת מרוחק נקלטים בכדור הארץ. האם הם נשלחו אלינו על־ידי חוצנים? והאם פניהם למלחמה או לשלום?
על משימת פענוח האותות מופקד פרופסור וגמן, חוקר מבריק ופזור־דעת, העומד בראש מאיץ החלקיקים הענק בסרן, שווייץ. ווגמן מפנטז שהמשימה החדשה שהוטלה עליו תעניק לו, סוף סוף, את פרס הנובל המיוחל. הוא מרכיב צוות של מדען גרמני פדנט, מתמטיקאי ישראלי ארך רגליים, פיזיקאית צרפתייה מבריקה ויפהפייה וביולוג הודי בעל נטייה פילוסופית, ויחד הם יוצאים למסע דרמטי בחלל בניסיון להציל את כדור הארץ.
האם תצליח החבורה להבין את המסרים מכוכב הלכת המסתורי ולשוב בזמן כדי להזהיר את תושבי כדור הארץ? והאם האנושות תבין סוף סוף את הפוטנציאל הנפיץ — של המאיץ? ומי מהחבורה, אם בכלל, יזכה לבסוף בפרס הנובל?

מד"ב: לייט - שטייניץ מצליח לכתוב מדע בדיוני שקריא להדיוטות.

מתח: אין, הוא ד"ר לפילוסופיה

PG: לגן חובה

מתאים ל: ח"כים מהליכוד (אהה, רובם לא יודעים לקרוא)

קריאה חוזרת: ממש לא

סיכום: יש הרבה סחלה (סחל"א למיטיבי לכת) בכנסת ישראל, והשר שטייניץ, בעיניי, היה הזרקור הכמעט בודד ברפש. ח"כ אינטליגנטי, רהוט, ענייני. בין אם הסכמתם עימו ובין אם לאו, לא יכולתם שלא להעריך ולחבב אותו. לכן, כשנתקלתי בספר הזה בחנות הספרים, ועוד מד"ב, לא היה צריך הרבה לשכנע אותי לקנות.
לצערי, הספר הזה אינפנטילי. אין לי דרך אחרת לומר זאת. הוא כותב בצורה ברורה על מד"ב ועל הסכנה האורבת לאנושות מהקידמה, אבל הכתיבה על היחסים בין הגיבורים והמחשבות שלהם, מזכירות נער זב חוטם המפרסם פוסט על איזה כוכבן או אלילה שחתמו לו על החולצה.
שטייניץ, זה יפה שאתה מצליח להנגיש מושגים כגון יחסיות ומהירות אור לכולם, אבל תן לקוראים שלך קרדיט שגם להם יש אינטליגנציה חברתית. ותן גם קצב לספר. לא חייב מהירות האור, אבל לפחות תעביר להילוך שני.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•Mero
סיפורי חייך ואחרים

סיפורי חייך ואחרים

טד צ'יאנג

סיפורי חייך ואחרים, טד צ'יאנג
סוגה: מדע בדיוני הארד קור
במילה אחת: חיבורים על מדע בדיוני, סוציולוגיה ותאולוגיה
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: חרף פרסומיו המועטים נחשב צ'יאנג לאחד הקולות המקוריים של הזאנר. בכל אחת מאותן שכיות חמדה של פרוזה, הוא בורא עולם. עולם הדומה לשלנו אך באותה נשימה שונה ממנו בתכלית. ספר זה טומן בחובו את כל יצירותיו נכון להיום. מגדל בבל - עוקב אחר פיסת חיים של בנאי בפרוייקט הארכיטקטוני השאפתני ביותר אי פעם. דרך חוויות הטיפוס והבניה, נפרשת בפנינו תמונת עולם מרהיבה, המכה בקורא בעוצמה בראשיתית. הבן - מפגיש אותנו עם מוח אנושי המצליח לפרוץ גבולות, לזקק מחשבה אל מעבר לגבול האפשר. היכולות העומדות לרשות מוח זה הן בלתי נתפשות עד שהוא פוגש אדם המתעלה אף עליו. חלוקה באפס - מספר על מתמטיקאית מבריקה המגלה כי כל התפיסות שלה, ושל העולם כולו, לגבי מהות המתימטיקה? שגויות מהיסוד. וכמובן, אם המתימטיקה אינה מה שחשבנו שהיא, כך גם העולם. סיפור חייך - מתאר מפגש ראשון עם חוצנים. מדענית המנסה ללמוד את שפתם את החייזרים לומדת את השפעתה של השפה על תפיסת העולם, המציאות והזמן. גילויים אלו ישפיעו עליה ועל מערכת היחסים שלה עם ביתה. שבעים ושתיים אותיות - הן אותיות עבריות המשמשות, עפי תורת הקבלה, להנפשת חיים בגופים דוממים, כגלמים. הסיפור מתרחש בעולם בו הביולוגיה האנושית מבוססת על עקרונות שונים מאלה שלנו, ומחבר באופן מבריק בין תיאוריית הפרפורמציה שרווחה במאות הקודמות לתורת הקבלה היהודית. גיהינום - הוא היעדרו של אלוהים. מתרחש בעולם בו גן עדן וגיהנום הם לא תפיסות מופשטות וביקורי מלאכים מהשמיים מתרחשים לעיתים תדירות. כשעוזב אדם את עולם החיים, ניתן לראות את נשמתו פורחת מעלה אל גן העדן, או מטה, אל הגיהינום. ההשפעות החברתיות של מציאות הזויה זו מרחיקות לכת. האבולוציה של המין האנושי - בודק בצורה ממזרית ומשעשעת את דרכי המחקר המדעי בעתיד. לאהוב את מה שרואים - תעודה הוא מעין סרט תיעודי על צעירים הנוטלים גלולה שתנטרל את האזור במוח המבחין ביופיים החיצוני של אנשים, ותאפשר לכולם להתייחס רק ליופי הפנימי .

מתאים ל: חובבי מדע בדיוני הארד קור

קריאה חוזרת: לא

סיכום: בד"כ אני נמנע מספר המקבץ סיפורים קצרים. הפעם חרגתי ממנהגי ולמרות הציון הבינוני שנתתי לספר, הוא כולל כמה סיפורים מבריקים. ביניהם, "הבן" על שדרוג המוח לרמת על-אדם; "חלוקה באפס" המזכיר לי קורס במתמטיקה מימי האוניברסיטה בו המרצה הוכיח לנו תיאורה כלשהו וחייך לעצמו מרוצה בעוד אנחנו לא קולטים מה הקטע; ו"לאהוב את מה שרואים" שצריך להילמד בכל תואר לסוציולוגיה ופילוסופיה וגם מעלה שאלות עכשיויות על כל תרבות היופי והפילטרים באינסטגרם.
לעומת זאת, היו שם כמה סיפורים גרועים שנאלצתי לדלג עליהם לאחר 5-10 דפים – בין השאר "72 אותיות" ו"גהינום הוא היעדרו של אלוהים". לא ברור לי למה הוא הכניס סיפורי תאולוגיה ודת בספר מדע בדיוני.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•Mero
ברגע אחד

ברגע אחד

סוזן רדפרן

ברגע אחד, סוזן רדפרן
{עכשיו משנחתם ההסכם לשחרור החטופים, מצאתי את הכוחות לכתוב ביקורת ראשונה על אחד מהספרים (הלא מעטים) שקראתי מאז פרוץ המלחמה. בדקתי ומצאתי שהביקורת האחרונה שפרסמתי הייתה מספר ימים לפני השביעי באוקטובר.}

סוגה: רומן (כנראה)

במילה אחת: חיים או מוסר

דירוג: 4 כוכבים

בקצרה: תאונת דרכים אכזרית משליכה את פין מילר בת השש-עשרה יחד עם עוד עשרה בני משפחה וחברים לתהום. החלטות בלתי אפשרויות מתקבלות בקרב השורדים, החלטות שמותירות אותם בייסורי אבל וחרטה. כיצד יתמודדו עם ההשלכות של מעשיהם? עם האשמה שלא מרפה? וכיצד משפחה שהתפרקה לרסיסים תצליח להטליא מחדש את חייה המרוסקים?

ברגע אחד הוא סיפור ששובר את הלב ואז מאחה אותו, סיפור על אהבה, על משפחה ועל היכולת להמשיך הלאה גם כשזה נראה בלתי אפשרי.

מתח: הסיפור מסופר (בלי ספוילרים) מנקודת מבט מאוד ייחודית של הנערה הגיבורה, פין. למרות שחלק משמעותי מהספר דן בשאלות פנימיות סביב הישרדות ומוסר, הספר עצמו די מותח והעלילה מאוד זורמת.

אלימות: ישנן בספר כמה סצינות אלימות לא קשות.

PG: הספר יכול להתאים לנוער בוגר.

מתאים ל: טיסה ארוכה או חופשה בצימר בחורף בצפון אירופה כאשר הכל מושלג מסביב

קריאה חוזרת: לא

סיכום: בניגוד לתיאור הקצר על כריכת הספר, זה אינו ספר הישרדות קלאסי. כשקראתי את הכריכה האחורית, חשבתי שהעלילה תזכיר את משחקי הרעב. זה לא קרוב לכך. הכתיבה מאוד קולחת ומצליחה להעביר את הסבל בתנאים בהם הם נמצאים. מאוד אהבתי את נקודת המבט המאוד ייחודית (שנהיית ברורה בתחילת הספר) של הגיבורה.
הדמויות בספר מתמודדות עם תנאים קיצוניים ונדרשות לקבל החלטות קשות ולפעמים אנוכיות, ומעלות לא מעט שאלות מוסריות לאורך קריאת הספר. בואו נאמר שאתם שטים באוניה והיא טובעת. יש לכם בסירת ההצלה מקום רק לעוד שלושה אנשים, ועל האוניה מלבד שני ילדיכם, נמצאים גם ההורים שלכם, החברים הכי טובים שלכם והילדים שלהם. מה תעשו?

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•Mero
נקסוס : שיא

נקסוס : שיא

ראמז נעאם

נקסוס: שיא (נקסוס 3), ראמז נעים
סוגה: מד"ב
במילה אחת: רחוק מהשיא
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: אי שקט מתפשט ברחבי ארצות הברית, סין ומעבר להן. סודות ושקרים מעוררים גלי הדף של כעס המתפשטים ממוח למוח. משטרת המהומות נלחמת במפגינים המקושרים ביניהם באופן טבעי. צבאות מגוייסים. הסדר הפוליטי מתמוטט. מהפכה מבוססת על נקסוס ניצבת בפתח.

מד"ב: הספר הזה ממשיך את רעיון מדע הנקסוס והננובוטים משני הספרים הקודמים בסדרה ומכניס למשוואה האקינג (Hacking) ברמת מוח. רעיונות מדעיים מעניינים.

מתח: הספר השלישי יותר מותח מהקודם אבל עם גם לא מעט חלקים מתים עם קצת יותר מידי הגיגים ומחשבות.

טכנולוגיה: הרעיון סביב טכנולוגיית האח הגדול הסינית ברמת המוח המשולבת ברשת חברתית כמעט אישית, מעורר מחשבות לא מעט מטרידות. מעבר לזה, אותה טכנולוגיה מהספרים הקודמים.

אלימות: יש קרבות וקצת הרג מהסוג שרואים בסרטי אקשן, לא קשה מידי.

PG: ישנם כמה קטעים בספר שלא מתאימים לנוער.

מתאים ל: מי שאהב את חירטוטי השכל של הסרט השלישי בסדרת מטריקס.

קריאה חוזרת: אפשר לוותר.

סיכום: הספר הראשון בסדרה היה מעולה. בשני הייתה ירידה ואת השלישי סיימתי כי הייתי חייב לסגור את הסדרה. בדומה לסדרת הסרטים של המטריקס, הרגשתי שהשלישי (בספר ובסרט) ארוך מידי עם ניסיונות מיותרים של המחבר להוסיף נופך פילוסופי לעלילה. היוצרים קצת שכחו בספר ובסרט להכניס עלילה ומתח. עם על הספר היו חתומים (לא טעות דקדוקית) האחיות Wachowski במקום ראמז נעים, לא הייתי מתפלא.
השיא היה בספר הראשון, לא בספר: שיא (במקור הלא מתורגם: Apex).

לפני שנתיים•
★★★★★
•Mero
עננה

עננה

ניל שוסטרמן

עננה (להב החרמש 2), ניל שוסטרמן
סוגה: מד"ב/דיסטופיה
במילה אחת: החיים שאחרי כשאין מוות
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: אחרי שבספר הקודם התוודעו שוליות החרמשים סיטרה ורואן לעולם של הרג, נהפך רואן לרודף צדק ומקים משמר שמטרתו להרחיק חרמשים מושחתים. סיטרה בוחרת הפעם לפעול בחמלה, בניגוד לאידיאלים של "הסדר החדש", אך כאשר חייה מאוימים, מתברר שלא כולם פתוחים לשינוי.
המאבק באויבים ישנים וחדשים צובר תאוצה, וכשהשחיתות פושה בחרמשות, רואן וסיטרה מתחילים לאבד תקווה. האם העננה תתערב או שמא יתחיל עולמם להתפרק?
סיטרה ורואן מתוודעים לעולמם של החרמשים ולומדים לשלוט ב"אמנות ההרג", אך שניהם יודעים היטב שכישלון עלול להוביל לסוף חייהם שלהם.

מד"ב: בדומה לספר הראשון, גם בספר זה יש נגיעות של מד"ב הנוגעות לחיי הנצח. אבל רוב הספר נוגע יותר בדילמות סוציולוגיות ולא עמוס במדע.

מתח: פה ושם הספר צובר תאוצה ומרגיש מותח, אבל כספר למבוגרים צעירים, הוא לא באמת מותח – ספרים כאלה מנגישים הרבה מהמחשבות (הקצת תמימות של הגיבורים) על חשבון העלילה והקצב.

אלימות: כספר על מוות, אלימות לא חסרה. אבל הכל די רך אם מתעלמים מהעובדה שרצח זה לא מעשה רך. ברמה הפילוסופית, זה לא רצח אלא סיום חיים נדרש.

PG: מתאים לבני נוער.

מתאים ל: קוראי הספר הראשון (החרמש) בסדרה.

קריאה חוזרת: הספר הבא שאקרא יהיה הספר האחרון בסדרה (חלק 3).

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): לא מכיר ספרים דומים.

סיכום: הרבה פעמים, הספר הראשון בסדרה/טרילוגיה, הוא הספר הטוב ביותר ומשם יש תחושה של מיצוי ודעיכה. בעננה, הספר השני בסדרה, העלילה משנה קצת זווית ופוקוס ולא מתמקדת רק בשני הגיבורים הצעירים. הרבה אינטריגות בין החרמשים מוסיפים עניין ופלפל לסיפור והופכת אותם לדמויות חשובות בסדרה.
לתחושתי, הגיבורה האמיתית של הספר הזה היא העננה (סביבות-העל של הענן של היום). ההגיגים הפילוסופיים והסוציולוגיים שהיא מעלה מאוד מעניינים והופכים את העננה לדמות ראשית. הרבה מחשבות עולות מאי-היכולת למות. אין אלימות, אין תחרותיות, החיים רגועים – אז בשביל מה לחיות בכלל? העננה הכל-יכולה מתייסרת בינה לבין עצמה ומציגה את עצמה כפגיעה. מאוד מרתק ומעלה חיוך לא פעם.
כפי שכתבתי על הסופר בספר הראשון, הוא ממש גאון. הוא ממש רקם עולם שאינו דומה לספרים אחרים. אין כאן מחזור של רעיונות או סיפורים אחרים. יש לו חוש הומור עדין שמתגלה מידי פעם בספר. הרעיונות שלו לאורך הספר מאוד מעניינים.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Mero
חקירת מוות

חקירת מוות

פול קרסון

חקירת מוות, פול קרסון
סוגה: מותחן משפטי
במילה אחת: לא משעמם למוות
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: חקירת מוות הוא מותחן פורנזי עוצר נשימה. ד”ר מייקל ווילסון הוא פתולוג וחוקר מקרי מוות, עם עבר מסובך ומוח חשדן. כחוקר מקרי המוות הראשי של דבלין, הוא נתקל בהרבה מקרי מוות אלימים, חריגים או בלתי צפויים. אבל מקרה אחד מטריד אותו במיוחד.
פטריק דאולינג נמצא תלוי ביער נידח שנה קודם לכן. החקירה הסתיימה ברגע שהוכרז על תוצאות נתיחת הגופה: התאבדות. דאולינג היה מכור לסמים, עם תוחלת חיים עלובה. התיק נסגר. ואז מגלה ד”ר ווילסון שהתיק של דאולינג היה מונח על שולחנו של חוקר מקרי המוות הקודם, כשנורה למוות בידי אופנוען מסתורי.
צירוף מקרים?
ד”ר ווילסון לא סבור כך. אבל כשהוא מעמיק לחקור, מתחילים לאיים על חייו. ואז, הוא, אשתו האהובה ושני ילדיו המתבגרים מוצאים עצמם תחת התקפה מסכנת חיים.
עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי לחשוף את האמת ולהעניק לפטריק דאולינג הזדמנות אחרונה להשמיע את קולו?

מתח: בלא מעט מותחנים משפטיים, המתח מת לפני שהוא הגיע לדפוס. קרסון מצליח בספר הזה לשמור על רמת מתח די טובה.

אלימות: הספר הוא על מוות, אבל אין כמעט תיאורי אלימות קשים מידי.

PG: לא מתאים לבני נוער. כמה סצנות למבוגרים.

מתאים ל: במקום סיור באבו כביר במכון לרפואה משפטית.

קריאה חוזרת: לא

סיכום: אינני יודע אם קיים במציאות בית משפט למקרי מוות, אבל הרעיון חביב. צדק אחרון בחיים (בעצם אחרי החיים) זה מעשה נאצל. תיאור שגרת השופט מעניין ולא טרחני, מצליח להחזיק את הקורא. גם העלילה סביב ד"ר ווילסון ומשפחתו חביבה ומידי פעם מותחת. בהחלט עולות שאלות מוראליות על מה יותר חשוב – הצדק או המשפחה.
זהו ספר חביב לקריאה במטוס או כשאין ספר טוב הממתין על המדף. רצוי להשאיל מחברים, לא ספר שהייתי קונה בחנות.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Mero
חרמש

חרמש

ניל שוסטרמן

חרמש, ניל שוסטרמן
סוגה: מד"ב/דיסטופיה
במילה אחת: גאוני
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: עולם מושלם. בלי רעב, בלי מחלות ובלי סבל. האנושות הצליחה להכניע גם את המוות. אבל לחיים בעולם מושלם כזה יש גם מחיר כבד – החרמשים. שני בני נוער, סִיטְרָה ורואן, נבחרים להיות שוליות של חרמש. זהו תפקיד שאיש מהם לא רוצה, ובדיוק בגלל זה הם נבחרו לו. בעולם ללא מוות, רק החרמשים יכולים לסיים חיים, והם חייבים לעשות זאת כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין. זהו תפקיד מכובד ועתיר זכויות, אבל בכל מקום שאליו חרמשים מגיעים הם פוגשים רק פחד.
סיטרה ורואן מתוודעים לעולמם של החרמשים ולומדים לשלוט ב"אמנות ההרג", אך שניהם יודעים היטב שכישלון עלול להוביל לסוף חייהם שלהם.

מד"ב: בסיפור ישנם מוטיבים של מד"ב סביב חיי נצח, אבל שום דבר כבד שיבריח קוראים שיש להם פוביה ממד"ב. זה לא באמת מד"ב (כלומר כן, אבל לא).

מתח: יש קצת מתח בספר, אבל לדעתי הוא לא נכתב כספר מתח.

טכנולוגיה: למרות שאנחנו בעתיד הרחוק, הטכנולוגיה היא של היום. מתאים גם לטכנופובים.

אלימות: טוב, זה ספר על מוות, אז אלימות לא חסרה. אבל הכל די רך אם מתעלמים מהעובדה שרצח זה לא מעשה רך. ברמה הפילוסופית, זה לא רצח אלא סיום חיים נדרש.

PG: מתאים לבני נוער.

מתאים ל: כולם, בפרט לכאלה החולמים על חיי נצח.

קריאה חוזרת: הספר הבא שאקרא יהיה ספר ההמשך (חלק 2).

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): לא מכיר ספרים דומים.

סיכום: לעיתים רחוקות נופל לידי ספר הכובש אותי מהרגע הראשון והגורם לי לשאול איך לא חשבו על הרעיון הזה קודם. איזה גאון הסופר צריך להיות כדי לכתוב ספר עמוק המעלה שאלות רבות על חיי נצח ומצליח לסחוף אותנו בתיאבון רב לגמור את הספר כמה שיותר מהר.
למרות שזה מוגדר ספר נוער (שני הגיבורים הם בני נוער), אני מחזיק מזה ספר למבוגרים. הרבה רבדים יש בכתיבת הזו ועכשיו אני בכלל לא בטוח שאני רוצה לחיות לעד. גם לא לעבור תהליכי הצערה ובגיל 130 להיראות בן 30. בהרבה ספרי נוער, הכתיבה נורא פשטנית וילדותית וכל הסיפור נע לקראת נשיקה (או לא) בסופו. הכתיבה בחרמש היא די בוגרת ולמעט כמה סצנות בודדות בין הגיבורים (היא אוהבת אותי או לא?), יש חלקים עמוקים ומעט פילוסופיים.
למרות תחושה שהסיפור מתבסס על רעיון המבוך, ובהתחלה חשבתי שזה מתקדם לקראת משחקי הרעב, ישנן כמה שכבות בסיפור. בשכבה אחת, יש קצת מאבק מי ישרוד ומי ימות, אבל זה בשוליים. שכבה אחרת דנה בהיבטים פילוסופיים על חיי נצח. שכבה אחרת נוגעת בהיבטים סוציאליים כגון מה כבר נותר לעשות בחיים כאשר הכל כבר נעשה. יש גם את העננה (שזה סופר ענן מחשוב השולטת על החיים) ומה מקומה בחיינו – כמה שזה רלוונטי בימים אלה כשדנים על השתלטות ה – AI על האנושות.
נהניתי גם מכתיבה מעט מצחיקה ומעט צינית, בעיקר סביב נושא המוות (לא רוצה לשים כאן ספוילרים). המחבר השקיע רבות בתיאור מאוד רציני ומקצועי של כלי המוות (הרבה סוגי סכינים בגדלים שונים) המשמשים את החרמשים וכיצד הם הופכים למאסטרים של הרג. מישהו אמר מרוץ חימוש גרעיני?
זה ספר ראשון בטרילוגיה והוא ספר חובה. גאוני.

לפני שנתיים•
★★★★★
•Mero

ביקורות נוספות על "מרחבים מסתברים"

מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

וולטר ג'ון ויליאמס

ספרי מדע בדיוני מאפשרים לסופר לברוא עולמות, בדרך כלל על בסיס חוקי הטבע שאנחנו מכירים, בניגוד לספרי פנטזיה המשנים את המציאות שאנו מכירים. במיטבה ספרות המדע הבדיוני בוחנת התנהגויות אנושיות שונות. הספר הזה, שהוא מדע בדיוני די חדש - יצא לאור ב 2008 - מנסה לתפוס מרובה - גם מדע בדיוני וגם פנטזיה ודי הרבה הפוך על הפוך ומלחמה הכרחית.

שמו המושך של הספר גרם לי לחפש אותו. הסיפור כולל די הרבה רעיונות - לא כולם חדשים אבל רבים מהם מרתקים. בני האדם בספר הזה לא מזדקנים, בדרך כלל אין מחלות, ולא מתים: גיבוי של עצמם יחזור לחיים אחרי זמן מועט וכל מה שיאבדו זה קצת זיכרונות בין הגיבוי למוות. אנשים בני למעלה מאלף שנים אינם חריגים, ואדם בן 57 הוא הרבה יותר מדי צעיר מכדי להיות פוליטיקאי...בני האדם הצליחו לברוא יקומים חדשים, מתוכננים ומעוצבים לפי דרישה: יש יקום לכל טעם, וקבוצות הומוגניות מיישבות את היקומים האלה. יש בינה מלאכותית, יש רובוטים, וכמובן מלחמה.

הספר עמוס רעיונות אבל כתוב מסורבל ולא רהוט. הסופר מדלג מעל הצורך להסביר לקוראיו הסברים, וסומך על דמיונם והידע שלהם במדעים. הסיפור מתפתל להמון פיתולים שהקשו עלי לשמור על עניין, ונמשך הרבה מעבר למה שהיה צריך, עם המון טוויסטים (לא ממש הגיוניים) בעלילה. כמו שהבנתם אהבתי יותר את הביקורת של קלינסטי ו asherkiller מאשר את הספר, למרות שאני אוהבת חתולים...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•yaelhar
מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

וולטר ג'ון ויליאמס

אני אוהב חתולים! הם פרוותיים, חמודים, ולא צפויים. לרובם יש חיוך ממתיק סוד ונאמנות הפכפכה.
לכן כשסיימתי לקרוא את "מרחבים מסתברים" התחשק לי לאמץ חתולה. כשאאמץ אותה אקרא לה "ביטסי" כשם הגיבורה האמיתית של הספר הזה...
כדי לא להרוס יותר מדי אקדים ואומר שהספר הזה הוא ספר מד"ב מעולה. ממש מעולה. הוא מתחיל כמו פנטזיה ממשיך כמו "מסע בין כוכבים" על סטרואידים שפוגש את "שחר המתים" והזומבים שלו ומסיים בכמה שאלות פילוסופיות מעניינות לקינוח.
הדמויות נהדרות הדיאלוגים שנונים וביטסי החתולה נותנת בראש- מה צריך יותר מזה?

לפני 14 שנים•
★★★★★
•asherkiller
מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

וולטר ג'ון ויליאמס

הספר מתחיל כפנטזיה רגילה ותמימה למדיי עם פה ושם איזכור שזה בעצם ספר בדיוני.
התחלה נינוחה ומקסימה, הדמות המרכזית מוצגת מההתחלה של הסיפור ומוגשת בצורה כזו שניתן מיד לחבב ולהזדהות איתה, וזה בהחלט יתרון.
ואז מגיע שלב שבו בפתאומיות זורקים אותנו לתוך הקאע הבדיוני במלוא הכוח, עם כול המושגים המתאימים כמו בינה מלאכותית, יקומי כיס, חורי תולעת ועוד....
הכול עתידניומרהיב כמו שיכול להיות רק בבדיוני, גורם לרצות ממש לחיות בעתיד הזה.
לאורך כל זה יש לנו עדיין את הגיבור שמלווה אותנו בכול צעד ואליו מתווספים עוד כמה דמויות לצידו וארוגות אל תוך העלילה.
בנוסף על היותו סיפור בדיוני ישנו גם סיפור בלשי מותח שמוסיף עוד מימד רובד וסודות שעוד צריכים להתגלות, אז יש מה לצפות בהמשך.
בנתיים הגיבור שלנו מתפתח ומגלה עוד צדדים באישיותו, תוספת נהדרת ועמוקה לעלילה.
ההפתעות הקטנות בסיפור מרתקות ומצריכות להיותקשוב ועם היד על הדופק, תמיד .
ההתפתחויות גילוי הסודות זה הקטע, טלטלות קטנות ונחמדות מאוד.
ואז מגיע שלב הקרבות, מרהיב ציורי וגרפי, בני אדם ורובוטים נלחמים זה לצד זה, חלליות יורות אנטי חומר, פלזמה, יקומי כיס קטנים שניתן להעמיס על החלליות שמתוכם יוצאים מליוני חיילים שנלחמים בעולמות שרק הדמיון האנושי יכול להמציא, אקזוטי ביותר.
לקראת סוף הספר נכנסת ההפתעה והגילוי, הפתרון לתעלומה, מודה שהפתרון לתעלומה בסיפור דיי מפתיעה, וכמובן שזה קשור למיודענו הגיבור כמו לכול בני האדם, תובנות מעניינות, בהחלט חומר למחשבה ומסקרן, רעיון דיי מקורי.
לצערי סיום הספר היה נינוח וחלש, כאילו הסופר מתכוון להוציא חלק 2 לספר, אני פשוט אוהבת סיומים דרמתיים ומופצצים.
לסיכום ספר מקסים, בדיוני לייט ובהחלט קריא ולא כבד, האלמנטים נכנסים בהדרגה והסיפור נבנה בצורה מסודרת, אהבתי את ההפתעות ואת הקטע הבלשי, מותח, קרבות לא רעים בכלל, הרעיונות היו מעוררי השראה ומגרים מבחינה פילוסופית

לפני 14 שנים•
★★★★★
•קלינסטי
מרחבים מסתברים

מרחבים מסתברים

וולטר ג'ון ויליאמס

אתחיל מהסוף: הספר מתחיל צולע - באמצע (זה דוקא טוב), ולא כל כך מובן. בערך באמצע הספר מתקבלת תפנית חדה (וטכנולוגית מאוג), ובסוף יש ממש נגיעות פילוסופיות.
שווה לקרוא ולהחזיק עד הסוף.
ועכשיו קצת לעלילה - מדובר בעולם עתידני שבו כל האנשים מוקלטים במערכי בינה מלאכותית ענקיים, יכולים להיוולד שוב, ולבחור באיזה יקום מוזמן לחיות. המרחבים המסתברים הם האיזורים שאף אחד לא חשב עליהם - כשבנו יקום ורצו פה הר ושם נהר, אבל באמצע -- יש מרחב מסתבר.
העלילה נחמדה, עם תפניות, קצת בלשי, לא טכנולוגי מדי, הדמויות קצת רדודות, עם הרבה תזכורות לעבר עלום (הגיבור הוא איזשהו "עתיק" בן מעל 1000 שבעצם תכנת את הבינות המלאכותיות... אבל עברו לא באמת מוסבר), כך גם העולם לא מאוד מוסבר (הרבה הפניות לעבר אלים ורמזים לו, אבל בלי הסברים סגורים).
מה פחות טוב: בעותק הדיגיטאלי שקראתי היו די הרבה שגיאות, הכל משגיאות כתיב/הקלדה (מספר פעמים הוחלפו "ו" ו "ן" "ב" ו "ס"), עבור ב"הוא הלכה לטייל" וכדומה. שגיאות כאלו מורידות מהכייף של הקריאה... לא יודע אם השגיאות נבעו מהדיגיטיזציה או היו עוד קודם.
מבחינת העלילה - אי-הסגירות של העולם ורמזים מוזרים לעבר (מגיפת השרפים... יכול להיות שמדובר בטעות תרגום?)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אמיר
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“אתחיל מהסוף: הספר מתחיל צולע - באמצע (זה דוקא טוב), ולא כל כך מובן. בערך באמצע הספר מתקבלת תפנית חדה”