אני אוהב חתולים! הם פרוותיים, חמודים, ולא צפויים. לרובם יש חיוך ממתיק סוד ונאמנות הפכפכה.
לכן כשסיימתי לקרוא את "מרחבים מסתברים" התחשק לי לאמץ חתולה. כשאאמץ אותה אקרא לה "ביטסי" כשם הגיבורה האמיתית של הספר הזה...
כדי לא להרוס יותר מדי אקדים ואומר שהספר הזה הוא ספר מד"ב מעולה. ממש מעולה. הוא מתחיל כמו פנטזיה ממשיך כמו "מסע בין כוכבים" על סטרואידים שפוגש את "שחר המתים" והזומבים שלו ומסיים בכמה שאלות פילוסופיות מעניינות לקינוח.
הדמויות נהדרות הדיאלוגים שנונים וביטסי החתולה נותנת בראש- מה צריך יותר מזה?


















