אני מחבבת מאד אנגלים. אוהבת ספרות אנגלית, סרטים אנגליים, ואוהבת לבקר באנגליה. יש לומר שחיבתי לאנגלים היא תאורטית: אני מכירה מקרוב רק שניים. תודו שזה מדגם לא מייצג.
אחת הסיבות העיקריות לחיבתי היא אהבתם של האנגלים לבעלי חיים. אהבה זו ניכרת בכל, והספר הזה עוסק בעיקר בה.
ג'יימס הריוט (שם העט של ג'יימס אלפרד ווייט) סיים את לימודי הוטרינריה בשנות השלושים של המאה הקודמת והשתקע ביורקשייר שם עבד כוטרינר כפרי: טיפל בחיות משק וגם בחיות מחמד של האוכלוסייה הכפרית, וסיפר סיפורים מצחיקים ונוגעים ללב, על האיכרים הנחושים, העובדים קשה, המסתפקים במועט וה...קמצנים לעתים, כשמדובר בתשלום שכר הטירחה של הוטרינר.
הריוט הוא מספר מלידה: הוא יודע לבנות עלילה, ליצור מתח, להביא את הסיפור לסוף מתגמל - לעתים טוב, לעתים עצוב. אתה קורא היום את הסיפורים על החיים הקשים בשנות השלושים והארבעים - לפני במהלך ואחרי מלחמת העולם השניה החיים היו קשים - ודאי לאיכרים שעבדו קשה והשתכרו מעט, ואף לאנשי המקצועות החופשיים שהיו תלויים בהם לפרנסתם. הסיפורים ספוגים בחמלה ובאהבת אדם וחי, כתובים בהומור רב, שאין בו שמץ של רוע.
הסידרה כללה ארבעה ספרים, שפורסמו בארץ בין השנים 1972 - 1983. הריוט עצמו נחשב לאחד הסופרים המפורסמים ביותר בבריטניה, ולמרות הצלחתו המסחרית כסופר ופירסומו הרב, המשיך לעבוד כוטרינר כפרי עד מותו.
כל מי שאוהב בעלי חיים ואנשים צנועים, כל מי שכמה למעט שקט וחיים פשוטים שהיום אפשר להשיג רק בספרים...מומלץ. זו אתנחתא נדירה מחיי היום יום, וכולה אמת.
*


















