קראתם את 'סטונר'? כי אני לא.
ורציתי, בעיקר בגלל סימניה למען האמת, הניגוד הגדול הזה של כוכב אחד עם חמישה מאוד סיקרן אותי. זה שלא יצא לי לקרוא אותו עדיין זה עוד עניין, אבל מתישהו אצטרך למרות שאולי מצד עצמו הוא לא היה מסקרן אותי.
אז את הספר הנוכחי, שגם מצד עצמו לא היה מסקרן אותי, מצאתי בתוך ערמה מוזרה והכריכה (והעובי) משכה אותי מספיק כדי שאעשה גוגל קצר על הספר ואבין שגם עליו יש איזה ניגודיות מוזרה שנעה בין ספר מדהים למיותר ואקרא אותו כדי להבין משהו.
אז כן, הוא נקרא די מהר, ואולי המקום שלו באמצע הזה שכל אחד מושך למדהים או מיותר, דווקא לא כזה מחמיא לו. אני יכול להבין את שני הצדדים, כי כן התרגשתי - אבל מכלום, מקליפה. זאת לא התרגשות טובה כמו זאת של מוסיקת המקרה של פול אוסטר או כל ספר טוב אחר, אבל זה גם לא סתם סיפור שכתוב על נושא מרגש או כואב בשביל להוזיל דמעה בכוח כדי להלך רגש בכוח אצל הקורא, אז שם אני חושב שהספר נמצא. יש שימשכו אותו למעלה רק על הרגש החם שהתעורר אצלם למראה הפליט המסכן ויש שימשכו למטה כשהם אולי יחשבו שמנסים להוליך אותם שולל עם דמויות ריקות וסיפור כואב.
ואני? אני בסדר, אצלי הוא עדיין באמצע ואין בי שום משיכה לשום צד, וזאת גם כן הסיבה שמעמידה אותו בשלושה כוכבים אמצעיים ולא ברורים שבטח אשכח עוד כמה ימים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
