זהירות ספוילרים:
ספר קצר ונחמד.
בסביבות מחצית הספר הבנתי את הסיפור של הכנדה של מר לין, וחזרתי אחורה לדפים הראשונים בהם מתואר בקצרה כי מר לין מוצא את בנו וכלתו מתים מהפצצות, ואת הצעצוע של נכדתו עם רסיס בראש, ואז מבינים, וההבנה מעציבה עוד יותר- ומחדדת את הטראומה של המלחמה והבדידות.
לפעמים טראומה מתעתעת בחושים, ולפעמים דווקא התעתוע הוא מה שמאפשר להמשיך לקחת עוד נשימה ועוד אחת...
עצוב...
אבל יש שביב תקווה בדמותו של מר בארק, שכנראה גם הוא בודד וזקוק ליד מנחמת ולעיניים טובות שיביטו בו בחום וחיבה.
מקווה שבסוף הלא כתוב של הספר, מר לין ומר בארק יתגוררו יחד ויעבירו את ימיהם בשמש, על ספסל ברחוב, בטיולים על חוף הים, יחד- דואגים לנכדה של מר לין עד שיגיע הזמן לעבור הלאה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
