על סיפונה של ספינה עומד מר לין נושא בזרועותיו את נכדתו הקטנטנה, ומשקיף אל הארץ החדשה אשר אליה נושא פניו.
מהארץ של מר לין, ארץ עלומה ללא שם באסיה, ארץ שסועת קרבות, ממלחמה שגבתה הרבה חיי אדם, לא נותר למר לין מאום זולת נכדתו.
בנו וכלתו של מר לין מתו, והוא לוקח את נכדתו לארץ אחרת, לגדל אותה בעולם טוב יותר.
הרבה זמן חיכיתי לקרוא את הספר הזה, ולא ידעתי לאיזו פנינה נדירה אני אזכה.
אם הייתי צריכה לתאר את הספר הזה במילה אחת הייתי בוחרת במילה שברירי. ואם שתי מילים אז אנושיות שברירית. בנובלה הצנועה הזו- וצנועה על שום מה? הספר דקיק, ורצוי לקרוא אותו בנשימה אחת. וגם הכתיבה צנועה. המילים נכתבו במשורה, אין מילה אחת מיותרת, אין ריבוי של מילים, אבל כל מילה מחלחלת למקומה הנכון בדיוק מירבי.( ואני בטוחה שזה גם כוחו של תרגום מדויק).
ספר קטן שעושה אדוות גדולות של התרגשות בלב.
רוצו לקרוא את הספר הנפלא הזה.


















