#
אירלנד של שנות הארבעים של המאה העשרים היא מדינה דתית, שיראת הכבוד שרוחשים אנשים לכמרים (יחד עם טינה וכעס כבושים, ודי הרבה פחד גם) מאפשרת לאחרונים מרחב פעילות רב. הם חסינים מביקורת כלשהי ויכולים לעשות דברים ששום מגזר אחר אינו יכול. נשים וילדים פה הם רכוש הבעל והאב וכמעט כל פעולה – גם שהביאה לתוצאות חמורות – אם נעשתה בשם ערכים שמרניים מתקבלת ולא נענשת.
להיות הומוסקסואל באירלנד הזו זה לא רק פלילי. הנ"ל יכול לשלם בחייו ואף אחד לא יתן את הדין על הרצח הזה. ובכן – נשים חוטאות, תינוקות שנולדו להן, הומוסקסואלים, כל מי שמבזה את הדת או לא נותן כבוד למייצגי האל עלי אדמות, זה הנושא בסיפור הזה. הוא מסופר בגוף ראשון על ידי סיריל, שאומץ בינקותו. הוריו המאמצים מקפידים להבהיר לו שהוא אינו בן משפחה אמיתי ואימוצו הוא בכלל צדקה. הוא הומוסקסואל, עלוב ואומלל ומרגיש שהוא אכזבה לכולם ובעיקר לעצמו.
הספר נפתח בסצנה דרמטית: קהילה כפרית באירלנד הדתית-קתולית מכונסת בכנסיה למיסה של יום ראשון. כשהכומר מסיים את הדרשה, הוא פונה לחברי הקהילה וחושף לפניהם את אחת הנערות, בת 16, כמי שהרתה בחטא(!), מטמאת בנוכחותה את משפחתה ואת קהילתה ודורש מהוריה לסלק אותה מביתם. הוא עצמו משליך אותה באלימות מהכנסייה.
בוין יודע לספר סיפור ומצליח לטפל באופן דרמטי ומרתק בנושאים בהם בחר. אבל לא הצלחתי להתחבר לדמויות, מעבר להתעניינות בסיפורים המרתקים. דמותו של סיריל ושאר הדמויות, שחלקן מוזרות ותמהוניות, וחלקן מקוממות לא הצליחו ליצור לי חיבור אליהן. אין לי התנגדות לתיאורי סקס בספרים שאני קוראת, אם הם רלוונטיים לסיפור ואם הסופר יודע לכתוב אותם (לא מובן מאליו). בסיפור הזה יש המון תיאורי סקס של גברים, כולם עלובים ודוחים, ששיעממו אותי כשלא דחו אותי.
רב המכר המפורסם ביותר של בוין "הנער בפיג'מת הפסים" (שלא קראתי ולא אקרא) מראה שאין לו בעייה לכתוב סיפור על השואה, שכל הקשר שלו אליה כאירי יליד 1971, הוא סיפורים שקרא והציתו את דמיונו. חלק מזה זלג גם לספר הזה.
הספר קריא ולא משעמם. אני די בטוחה שבוין מכיר היטב את אירלנד השמרנית (ודאי טוב יותר מאשר את גרמניה הנאצית...) למרות שלכאורה הוא כבר גדל במקום יותר ליברלי מהמקום בו חיו דמויותיו. עדיף היה לספר בן 493 העמודים עורך אגרסיבי יותר, שיקצץ ויגזום את המיותר הרב – זה היה מועיל מאד לספר הזה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
