שם נפלא ומסקרן יש לספר. איזה זאבים? למה שיהיה איכפת להם אם חזרתי הביתה? שם עם סיפור. אבל לא הסיפור הזה.
על הכריכה האחורית של הספר כתוב שהוא נבחר ב 2012 לאחד הרומנים הטובים בארצות הברית. מאד מעניין אותי מי הגוף הבוחר. כי אני אף פעם לא יכולה להגיד שספר טוב מסויים הוא טוב יותר מספר טוב אחר. ברור לי שמאז הספורט והתחרות נכנסו לכל תחום בחיינו כל דבר נמצא באיזה רשימה עם ערך לפניו. ועדיין הייתי רוצה שמישהו יסביר לי איך מחליטים ש"והיום אינו כלה" טוב יותר מ"מות הזמיר", נניח. איך אפשר להשוות? שלא לדבר שאם לא אהבתי ספר הנמצא במקום הראשון, מגיעות לי שריקות בוז ותואר רשמי של "לא מבינה בספרות עלית".
הסיפור עוסק בארצות הברית של 1987. ודאי שמתם לב שבארצות הברית יש כל מיני טרנדים - רובם מאומצים בחום על ידי גרורותיה הנאמנות, עד שמתברר שהטרנד בטעות יסודו, או שצץ הטרנד החדש, מה שבא קודם? אז הטרנד ההוא היה מחלה נוראה שבאותה תקופה נחשבה למחלת ההומואים וחלק צדקני-דתי-רפובליקאי באוכלוסייה חשב שדווקא מגיע להם. אם הם חוטאים נגד הטבע(?) ומצוות הכנסייה, העונש הראוי משמיים הוא גסיסה ארוכה יחסית ומכוערת מאיידס, חרם ודחייה מהציבור החרד. אז יש הומו שנפטר מאיידס בתחילת הסיפור, יש לו בני משפחה אבלים - מי יותר ומי פחות - יש גיבורה בת 14 שמספרת את הסיפור, כמעט כל המצרכים ההכרחיים לסיפור מרתק. אבל חלק מהמצרכים לא היו טריים, חלקם לא אמינים בעליל, חלקם - החלק הרגשי שאמור לקשר בין המרכיבים השונים - היה מוגזם ובקיצור - התבשיל, לטעמי, אכיל אבל לא מלהיב.
הסיפור נראה על פניו כסיפור על אהבה: אהבה בין ילדה מופנמת לדודה יוצא הדופן והרגיש, שמקדיש לה המון זמן, אהבה בין שתי אחיות שניכרת למרות הריחוק והמריבות, אהבה בין אח לאחות למרות הריחוק ורגשי האשמה, אהבה וגוננות של הורים לילדיהם. אבל למעשה הסיפור הוא סיפור של קנאה. למרות שקנאה קשורה לחלק ממה שאנחנו קוראים לו "אהבה" - לא אהבתי שהספר מתייחס לאהבה באמצעות תיאורי קנאה, נקמה ורגשות אשם.
מה אני אומרת? הספר מעניין ברובו אם כי חלקו הוא "כתיבת אווירה" מיותרת. הוא כתוב בסדר, עוסק בבעיה חשובה - (מאז עברו כמובן, מים רבים בנחלים, מחלות חדשות ואיומות קמו ונפלו, גם דור זאבים חדש נולד). המשפחה כפי שתוארה בספר לא קנתה את אמוני. כהורה למתבגרים הייתי קונה את "המריבות" בין האחיות - יחסית למה שקורה במציאות בין אחים הן היו שיא שיתוף הפעולה והקשר החיובי. גם התנהגות ההורים - בין השארת ילדותיהן מגיל צעיר שיסתדרו בעצמן בתקופת הלחץ בעבודה לבין הפיקוח על מה שהן שומעות וקוראות בעיתון בתקופה רגילה - לא שיכנע אותי. והשינוי המפליג שעברו כל הדמויות תוך תקופה של מספר חודשים? דומה להבטחה להשיל 30 קילו בשבועיים. ואמין כמוה.
יאהבו אותו כנראה אנשים שוחרי טוב, שאוהבים סיפורי משפחה אמריקאית וסוף טוב. ואם אתם יודעים מיהו הגוף הבוחר את "הרומן הטוב ביותר לשנת..." אנא העבירו אלי את שמו, ואהיה אסירת תודה לנצח.


















