אני מאלו שקשה להם לדחות סיפוקים, מאז שראיתי שקורא כמעט הכול (קכ"ה) כתב ביקורת על איש השלג ידעתי שאני חייב לקרוא אותה אבל חששתי מספויילרים שכמובן אין בה אבל לא יכולתי לדעת זאת אז. היא הבהבה בדף הביקורות אבל הצלחתי להמנע ואז נעלמה לאן שהולכות הביקורות וידעתי שעמדתי במבחן. הרי יש לי 34 ספרים על המדף ואני לא ארוץ עכשיו לחנות הספרים ואקנה ספר מתח חדש שאני מחכה לו שנה רק כדי לקרוא ביקורת של קכ"ה ( כבודו במקומו מונח).
הרהרתי בה באותו יום של חסד אבל הייתי חזק. אני אחכה לשבוע הספר או אולי לאיזו מכירת פגומים או ספרים משומשים ואולי עוד שנה אקרא את הספר ואוכל להתענג עליה. אבל אז היא קיפצה לאזור של הביקורות האהובות ובמשך שבוע תיעתעה בי, ניצנצה בזווית העין וכבר ראיתי במבט חטוף שנסבו הוא מניאק וכל נים בי רצה לדעת למה. אבל נלחמתי והתנחמתי בדרור משעני כי מתח זה מתח.כך עבר עלי שבוע מתוח מאוד.
כאשר החלטות נשברות הן מתנפצות ברגע זב כמעט בלתי אפשרי למנוע אותן. הייתי לתומי בחנות הספרים ( סתם כי לא הייתי בסביבה) ופתאום הבחנתי בחדש של מורקמי , זה שאני נמנע מהגרסא באנגלית שלו כבר כמה חודשים, מונח בתרגום מלא והמחשבה שמישהו יקרא אותו ויכתוב עליו ביקורת אולי אפילו קכ"ה בעצמו שהרי הוא קורא כמעט הכול, הייתה בלתי נסבלת. לא יכולתי לעבור עוד רגע אחד חסר סיפוק. קניתי את שניהם.
כמו לפגוש חבר שלא ראיתם הרבה זמן ולקבל חיבוק ממיס, כמו העוגיה הזאת שחיכתם לה עד הקפה של חמש , כמו להשתרע על השזלונג אחרי יום ארוך כמו עוד אלף דימויים אחרים הספר הזה טוב. כזה שכיף להתמסר לו ולשקוע בבובות השלג שלו בחום. הוא כתוב כמו סרט הוליוודי שומר על קצב ועניין לכל אורכו . מלא טוויסטים ותהפוכות וטריוויות בלשיות ואחד הארי הולה שבספר הזה הוא הרבה פחות כבד ומלנכולי מקודמיו ולי לפחות זה רק הוסיף להנאה.
את זהות הדמות המרצחת ניחשתי פחות או יותר כאשר נתקלתי בה לראשונה. אני לא יודע אם זה בגלל שנסבו התרשל או שזה הספר החמישי בסדרה ואני כבר מבין איך הוא חושב . לא אכפת לי , זה לא פגם לי בהנאה כהוא זה . גם שתי סצינות הסיום המופרכות בעליל לא הפריעו לי, כססתי את הציפורניים ונהנתי מכל רגע. ארבעים עמודים לפני הסוף , בשיא המתח , תרגלתי דחיית סיפוקים. פשוט לא רציתי שיגמר. הנחתי אותו בפינת השזלונג ופניתי לאויבתו המושבעת , הטלוויזיה ולארוחת הערב אבל לצערי לא הצלחתי לסיים את הערב בלי לסיים את הספר.
אני לא מבין הרבה בתרגום אבל שאני לא מרגיש בו בספר מתח שתורגם מנורווגית אומר עבורי שהוא טוב. תודה לרות שפירא ואם אפשר עוד אחד השנה זה יהיה נהדר.
( ראיתי עכשיו את ההמשך באנגלית והחלטתי שאני דוחה את הסיפוק הזה עוד קצת )
מילה להוצאה: שני פרקים בשיא המתח של הספר התהפכו כלומר נכרכו הפוך. אם זה היה סוג אחר של ספר הייתי אומר שזה היה בכוונה. זה אתגר את הקוארדינציה המיספורית שלי אבל לא ממש פגם בספר.
איזה כיף שיש לפחות עוד שלושה ספרים לפני ושניים מאחורי.
ביום בחירות זה יש לי בחירה אחת ודאית : נסבו. תן לי עוד.
ולגבי הביקורת: משובחת כמו רבות מאותו בית יוצר. נסבו אכן מניאק , אני מבין זאת עכשיו.


















