“בקבוצות אחרות במרשתת הספר הזה מפורסם. קצת מוזר שהקהל שלו באתר מאוד קטן.
זה ספר פולחן שהרבה אנשים חוזרים וקוראים בו בחודש אוקטובר. המשפט הזה היה חלק מהסיבה שהתמהמתי להגיע אליו.
הסיבה השניה היא שבעברי ניסתי את תשע נסיכים לאמבר ולא התחברתי אליו – אני לא מרבה לתת הזדמנות שניה לסופר שלא אהבתי , אולי אני צריך לשנות את הגישה.

שמעתי את הספר באנגלית אז אין לי מושג איך התרגום. האודיו היה מעולה ויש הרבה קולות בספר.

למרות שמו, הספר מתרחש לאורך חודש אוקטובר אחד. הפרק הראשון הוא הראשון באוקטובר והפרק האחרון הוא ה31.10 , ליל כל הקדושים.
המספר של הספר הוא Snuff ( רחרחן בעברית ) כלב מיוחד שמשגיח על בעלו , ג'ק. סנאף הוא לא כלב רגיל וזה לא ספר מראות עיניו של כלב אלא יותר בסגנון של הכלב ברודפים של דין קונץ.
הוא גם לא החיה היחידה בספר עם תובנה אנושים קסומה. זה חלק מהקסם של הספר.

לא ידוע במדוייק מה התקופה שבה מתרחש הספר וגם לא המיקום אבל אנשים מתניידים בו בכרכרות והתמזה לא רחוק.
מהר מאוד מובן שגק וסנאף הגיעו לאזור לשחק בסוג של משחק, אבל טבעו לא ידוע ולאט לאט סנאף והקוראים נחשפים לשחקנים האחרים.
זהו סוג הכתיבה שאני אוהב – סנאפ מכיר הרבה מחוקי העולם בו מתרחש הספר אבל חושף אותו לקורא דרך שיחות והרהורים בנתחים והתעלומה של מהות המשחק וזהות השחקנים נפתחת כמו ספר בלשי.

יש בספר הרבה רפרנסים והצבעות לספרות אימה קלאסית ורוב הדמויות בספר מבוססות על דמויות מיתיות או ספרותיות. רוב הרפרנסים הללו חלפו לי מעל הראש כששמעתי את הספר, אבל זה בונוס נהדר לקרוא עליהם אחר כך, כך שזה לא מפריע להנאה . אני משער שחלק ממהקשרים נופלים בתרגום .
שם הספר לקוח משיר של אדגר אלן פו.

הפולחן סביב הספר הוא לקרוא אותו באוקטובר – כל פרק לפי היום בו הוא מתרחש. דחיית הסיפוקים שלי לא אפשרה אבל אולי פעם בקריאה חוזרת עם הילדים.
לזילאזני יש עוד ספר שמאוד הומלץ לי עליו : אדון האור – ואני כנראה אקדם אותו ברשימת הקריאה.

הספר הוא ממתק של פנטזיה אורבנית עם המון ביצות הפתעה ודמויות נפלאות של חיות ובני אדם. מומלץ מאוד ואם יש לכם אפשרות לשמוע את האודיו באנגלית – בכלל.”

“מאוד אוהב את הספר, למרות שהטון שלו מעט ילדותי. האירועים בו קורים כמעט במקביל לדמות הראשית. הכלב רחרחני מלווה את ג'ק, אבל הדברים שמעניינים אותו והמשימות שניתנות לו מספרים את העלילה בעקיפין. כן, סוף העולם בדרך, ג'ק נמצא באחד הצדדים ופגישה גורלית בין דמויות שונות עתידה להתרחש, אבל לכלב זה פחות משנה. הוא ממוקד במשימות שלו, ופחות בהשלכות שלהן.
יש בסגנון הסיפורי הזה משהו מרענן, גם אם לא בהכרח ממוקד אקשן כפי שניתן לצפות. המפגשים השונים בין החיות המלוות של הדמויות שמנהלות את המאבק, והזיהוי האטי שלהן (כולן דמויות מוכרות מההיסטוריה או הספרות) מייצרים אווירה כמו-בלשית.

לא זילאזני קלאסי. ועדיין מצוין.”

“ממש לא הזילאזני לפתוח איתו קריאה בספרי זילאזני...
זילאזני מומחה ואשף בערבוב סגנונות סיפםורת שונים לסיפור אחד. כאן זה לא הצליח.
לילה אחד באוקטובר הבודד היה בעיני מעט ילדותי, פשטני ולפעמים אפילו מגוחך. האמת שקראתי את הספר ולא האמנתי שהוא של זילאזני.
אולי לקוראים צעירים הספר יהיה יותר מושך אבל לכל חובבי הז'אנר של הפנטזיה או המד"ב ולכל חובבי זילאזני - ותרו.”

“למרות הכריכה וההיסטוריה של המאייר אין מדובר בספר מתח. אלא בספר בלשי שמנסה לפזר ערפל ולהיות מסתורי. התוצאה היא שמדובר בספר שמורח אותך בלי לגלות את עיקר העניין אלא הולך סחור סחור בלי סיבה.”