ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 באוגוסט, 2013
ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים


ספר שלא יכולתי לבקש לקרוא בזמן מתאים יותר עבורי מבחינה אישית.

גיבור הספר הוא ברונו אדם קשוח וגיבור מלחמה, (פרטיזן לשעבר). איש כפר, רועה אשר אוהב את הטבע ואת החיים הפשוטים.

ברונו נאלץ עקב גילו, אך בעיקר עקב מצבו הבריאותי, לעזוב את הכפר ולעבור למילאנו שם מתגוררים בנו, כלתו והנכד.

ברונו אינו סובל את החיים בעיר, אבל נקשר עד מאד לנכדו ואהבתו כלפיו, היא אהבה אין קץ.

הנכד בן שנה, עם זאת הספר מכיל שיחות שמנהל הסב עם נכדו, הסב מנסה להעביר לנכדו את עובדות החיים ותוך כדי התהליך מגלה על עצמו ועל העולם דברים חדשים המפתיעים אותו, משמחים אותו, מרגשים אותו, לדוגמא: הוא מגלה בעצמו את הצד הרך.

אהבה נוספת אשר עוזרת לו לעבור ימים קשים, של התמודדות עם מחלה קשה, ושל תיסכול על כך שאינו בכפרו, היא אהבתו לאישה, שדרכה הוא מגלה שעל אף הנשים הרבות שידע בחייו למעשה, אינו הכיר אותן באמת והיא נותנת לו את ההזדמנות לשנות במעט את תפיסת עולמו לגביהן.

הספר מאפשר לחדור לראשו, להלך חשיבתו של אדם מבוגר (אך צעיר ברוחו), חולה (אך בריא בנפשו- אופטימי ומשדר חיוניות), על כן אני חושבת שהדור השני והשלישי, חשוב שיקראו, שיבינו וינצרו, תפיסות העולם שברונו מביא במבט ראשון אולי יראו מוזרות, אך במבט שני, איני בטוחה שהן אכן כאלה.

2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ