בארצות הברית ("ידידתנו הגדולה ביותר"...) קיימות כמה תופעות הגורמות לנו, הקטנים, להרים גבה. אחת מהן היא החשש העמוק, הטמון בלבבות חלק מהאמריקאים, מפני השלטון המרכזי והקונספירציות האפלוליות שלו לאזרח הבודד. יכול להיות שזרע החשש טמון עוד בימים בהם ראשוני הפוריטנים הפליגו מאנגליה כדי להימלט מרדיפות הדת שם? או בימים בהם פילסו להם המתנחלים האמריקאים דרך בשממה המסוכנת אל המערב, ומי שלא יכול היה להגן על עצמו היה חשוב כמת? מכל מקום בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת המון עב"מים נראו שם, והמון תאוריות קונספירציה פרחו להן על הסתרה של הצבא את התופעות, שחלקן, אגב, הוכחו בסופו של דבר כנכונות.
במקומות שונים בארצות הברית, אנשים המרוחקים זה מזה חווים תופעות בלתי מוסברות: אחד מהלך בשנתו ומתעורר במקומות משונים, אחר מפתח בעתה כה עמוקה מהחושך, שאינו מצליח לתפקד, כומר מבטיח מאבד את אמונתו, ואיש אחד מפתח אובססיה למין. הספר הזה מותח מתחילתו כמעט עד סופו, כמיטב המסורת של קונץ, הכותב מותחנים על גבול האימה והבדיוני. בניגוד לסטיבן קינג שסיפורי האימה שלו בידיוניים על גבול הפנטסיה (האפלה) קונץ כותב על תופעות קרובות למה שאנחנו מכירים, במחוזות של "יכול (היה) לקרות". ומנסה ואף מצליח לאפיין את האווירה של הנושא עליו הוא כותב.
הספר, כאמור, מותח מאד. לגבי ספר בן 606 עמודים זה השג לא מבוטל. קונץ אמנם משתמש בטכניקות "לא קונץ" של להפסיק בעיצומו של המתח ולעבור לסיפור אחר - מותח לא פחות - אבל זה מה שאוהבי המותחנים מצפים לו. כך שנהניתי מרוב הספר, שעד הסוף הלא הגיוני ולא אמין בעליל לא העמיד את אמינותו בספק, מבחינתי. הספר יצא לאור ב 1986 סמוך לחקירת הקונגרס את ארועי רוזוול שהביאה להודאת חיל האוויר בגירסה שקרית בחקירה הראשונה. ובמחשבה שנייה - אולי האמריקאים חושדים בקונספירציות של הצבא והמימשל בצדק? אולי הם יודעים משהו שאף אחד אחר לא יודע?
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
