#
היא כתבה ספר על מה שקרה בעיירה קטנה בארצות הברית בשנות החמישים. לטענת מה שכתוב על הכריכה האחורית – בעקבות הסיפור המשפחתי שלה, מגובה ביומני סַבָתָה. לפעמים הצליח לה יותר, לפעמים פחות, אבל זה סיפור חביב, שנחמד לקרוא, אם כי הייתי מעדיפה עריכה קצת יותר מהודקת, בעיקר בהתחלת הספר הטרחנית משהו, שגרמה לי לשקול לנטוש אותו ודי.
ויויאן היא אישה נשואה מהמעמד העובד, חיה חיי צמצום יחסי. בשנות החמישים באמריקה לא רבות היו הנשים שעבדו. זה בדרך כלל היה סימן לזה שהבעל לא הצליח לפרנס כיאות את משפחתו. ויויאן הנ"ל היא מרכזנית בחברת בל. תפקידה לענות לפניות, לקבל מספר, לחבר את השיחה וזהו. אסור לה להאזין לשיחות, אבל מי יכול להימנע מהפיתוי הזה, במיוחד בעיירה שהבידור המרכזי בה הוא מה עושים השכנים וכולם מכירים את (הקול של) כולם? אז ויויאן מאזינה ושומעת – כמו שאומר הפתגם – דברים רעים על עצמה ועל משפחתה.
שנות החמישים באמריקה נפרשות היטב בסיפור. בעיקר חיי הנשים באותה תקופה. נשים הכלואות בגופן. הן המשלמות את מחיר "הפריצות". אם נערה לא הקפידה וחס וחלילה "נכנסה לצרה" – היא נפלטת ממעגל הלימודים, מתחתנת אם יש לה מזל והבחור "עושה את הדבר הנכון" או נשארת לבד וצריכה לפרנס את עצמה ואת התינוק. הבושה והאשמה מנהלות את חייהן של נשים גם אם הן לא עשו שום רע והתנהגו בדיוק בהתאם לכללים. כי הן נושאות על עצמן את האשמה והבושה של בני משפחתן – בעלים וצאצאים. הסיפור עוסק בכל אלה דרך רכילות שהיא הדרך בה החברה שומרת על הכללים ודואגת שהאנשים לא יסטו מהתלם.
יש דברים משעשעים המוזכרים בספר על התקופה. למשל – השיטה של אשה צעירה להתמודד עם שיניים עקומות היא לעקור את השיניים ולקנות תותבות יפות ולבנות, שאותן היא משרה בלילה בכוס... או אם היא החליטה שאינה רוצה עוד ילדים – היא עוברת ניתוח להסרת הרחם(!) מצד שני אפשר למצוא בספר את ההתייחסות העכשווית לתחומים מסויימים, בניגוד להתייחסות של שנות החמישים. למשל – ויויאן מפסיקה לעשן כשהיא נכנסת להריון. באותה תקופה נשים מעטות יחסית עישנו, אבל העישון לא נחשב מזיק. למעשה הפרסומות של חברות הסיגריות קיבעו את השיכנוע שעישון למעשה בריא, מפתח את הריאות (כן, כן) וכמובן אין צורך להפסיק לעשן בזמן הריון.
סיפור חביב וקליל, שמאפשר לקורא בחינה של השינויים החברתיים שקרו בשבעים השנים האחרונות. הייתי רוצה לחשוב שהשינויים האלה הם פרי תפיסה חברתית צודקת וראוייה יותר, אך לצערי גם הספר הזה מוכיח שאת עיקר השינוי אנחנו חייבים לאנשי מדע – בעיקר אלה שהמציאו את הגלולה למניעת הריון...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
