#
פוליטיקה היא נושא הסיפור הזה: מזימות אפלות של פוליטיקאים המעוניינים בעוד ועוד כוח. כמו פוליטיקאים בכל זמן ומקום הם מספרים לקהלם – וגם לעצמם – שמה שמוביל אותם הוא דאגה לעמם. רצון ליצור עתיד טוב יותר לאוכלוסייה אותה הם משרתים. כמו שאנחנו יודעים לא רק מסיפורים – הכוח המוביל את הפוליטיקאים הוא פעמים רבות אגו העולה על גדותיו, ניסיון לתקן חוויות עבר לא-מוצלחות, רצון להפוך את העולם למקום בו נוח יהיה לאותו פוליטיקאי לחיות. מבחינת הפוליטיקאי – האוכלוסייה אותה הוא "משרת" מורכבת מסטטיסטים שתפקידם למחוא לו כפיים ומאוייבים שזכותו להשמידם.
מעבר לפוליטיקה מנסה אסימוב לברר האם ראוי לנו לשאוף לחיים מוגנים, בטוחים מפני מחלות וארוכים מתוחלת החיים היום, או שאלה יעָקרו את הגזע האנושי מיכולותיו ויגרמו לניוונו ולחידלונו? האם עצם העובדה שחיינו קצרים והמוות הוא בן לווייתנו הידוע מראש היא האחראית ליצירה, להמצאה, להתלהבות? אולי עדיף לנו לחיות חיים קצרים באופן תמציתי מאשר להאריך ימים בחיים חסרי עניין? אולי אם נסתמך על מכונות במקום על הקשר בין איש לרעהו, נחיה חיים נוחים יותר אך נאבד את מה שגורם לנו להיות אנחנו – היכולת ליצור קשר עמוק ואינטימיות עם אחר?
הסיפור עצמו עוסק בחיכוכים בין קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים, בני אדם מסוגים שונים ורובוטים עם יכולות מדהימות. אסימוב, כדרכו, מיטיב לטוות סיפורים מרתקים שנשמעים הגיוניים גם אם מדובר ברובוטים או באנשים המסוגלים להגיע בקלות לגיל ארבע-מאות. הוא עוטף את רעיונותיו בסיפורים מרתקים ובוחן נושאים ישנים (נאמנות? חברות? אהבה? אתיקה?) מזוויות חדשות.
עדיף לקרוא את הספר - מהמאוחרים של אסימוב (יצא לאור ב 1985) - אחרי "מערות הפלדה" הנפלא ו"שמש עירומה" המוקדמים יותר, עם אותן דמויות ואותו עולם. תודה לאסף אסף שגילה לי את קיומו של הספר הזה.
סיפור מרתק כבר אמרתי? תובנות רלוונטיות גם לימינו הזכרתי? והכי הכי – אסקפיסטי ומאפשר להפליג בדמיון בלי לגרוע מחלקם של התאים האפורים. הספר הנכון לי בזמן הנכון.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
