בשנת 1953 הוצאו אתל וג'וליוס רוזנברג להורג בכסא החשמלי בכלא סינג סינג. הם הואשמו בריגול (אתל הואשמה בסיוע לריגול) והיו היחידים שהוצאו להורג באשמה זו באותה תקופה. הם לא היו היחידים שעסקו בהעברת "סודות" לאויב הקומוניסטי הנורא מכל, ולא היו היחידים שנתפסו. באותה עת בניהם היו בני 10 ו 6. הפרשה הזו היכתה גלים (ואפשר לומר שהיא עדיין צרובה ומדממת) בזיכרון הקולקטיבי - לא רק האמריקאי - בנושאי ריגול, האשמות שווא ובעיקר פחד. פחד איום ממה שיכולים לעשות "הקומוניסטים" ורצון להשמיד את אלה שהיו קשורים בהם.

הסיפור הזה, המרגיש אמין ואותנטי הוא בדיוני. הוא מסופר על ידי שכנה בדיונית של הזוג רוזנברג, ומבוסס על אמיתות היסטוריות רבות. הוא אינו מעמיד את בני הזוג רוזנברג במרכז, אף לא את מעשה הריגול - שהיה או לא היה - אלא את התקופה ואת מה שהרגישו אנשים מהשורה בהיותם חלק מהיסטוריה שבעתיד תהפוך מגונה.
מילי שטיין היא יהודיה צעירה, ממעמד נמוך. היא נשואה לבעל שאינה אוהבת שלא לומר מתעבת, מסתגלת לתפקידה הנחות כ"אשתו של" הצייתנית והדחוייה, אם לפעוט עם בעיות התפתחות שהיא - ואף אחד אחר בסביבתה - אינו יודע איך לטפל בהן. היא מרגישה נחותה ומבודדת, חייה קשים, מתיידדת עם שכנתה אתל רוזנברג, ידידות שנראית חד צדדית מצד מילי הנחותה, ולא מצד אתל הכריזמטית ומרובת החברים והמכרים.

הסיפור מתאר את התקופה בין אמצע שנות הארבעים לאמצע שנות החמישים בה השתוללה באמריקה מגיפת הפחד וההפחדה מפני אימי הקומוניזם, מגיפה שעשתה שמות באמריקאים - רבים מהם חפים מפשע שכל חטאם היה ליברליזם או אי-התיישרות-עם-הקו-המקובל. אנשים איבדו מקומות עבודה וקריירה, משפחות נהרסו ורבים נשלחו לכלא - בניצוחם של הסנטור מקארתי הידוע לשמצה ואדגר הובר, ראש ה FBI הידוע גם הוא.

הסיפור כתוב היטב, אינו מבזבז מלים, מתאר התרחשויות היסטוריות מעיני נמלה שלרוב אינה יכולה להבין מה שהיא רואה. הוא גרם לי לחשוב רבות על פחד של ציבור שלם, שיכול להיות מלובה על ידי מי שיש להם מה להרויח ממנו. בסופו של דבר האמריקאים רצו להשמיד את מה שמפחיד אותם. לפעמים הם עדיין רוצים את זה. לפעמים גם אנחנו.

"כל שעה חשובה. כל דקה קובעת. אל תניחו לפשע הזה נגד האנושות להתרחש" (פבלו פיקסו 1951)

ספר מקסים שמבוסס על מקרה אמיתי, נהניתי מאד מהקריאה וממש לא רציתי שייגמר, ממליצה בחום!
הסיפור מתרחש בתקופת המלחמה הקרה כאשר היו שמועות שהרוסים מפתחים פצצת אטום וארצות הברית חיפשה את המרגלים שהעבירו לרוסיה את סודות האטום.
ב- 19 ביוני 1953 הוצאו להורג בניו יורק בני הזוג אתל ויוליוס רוזנברג באשמת ריגול לטובת רוסיה. לא ידוע אם אכן היו אשמים או לא (פירוט באחרית הדבר) אך הם היחידים שהוצאו להורג.
אתל השאירה את שני בניה אצל השכנה ומאז לא חזרה.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של השכנה, מילי. הסופרת מנסה לתאר את הנשים כרעיות וכאימהות מסורות לילדיהם ולכן חוץ מסיפור המסגרת, הכל פרי דמיונה הפורה של המספרת.
הסיפור מתחיל במסיבה שנערכת אצל אתל השכנה. במסיבה מילי פוגשת אדם שטוען שהוא רופא, ד"ר גולד, ומעוניין לטפל בבנה שסובל מבעיות תקשורת עם הסביבה עם הסביבה ולא יודע לדבר.
מילי מתאהבת ברופא וחושבת על עתיד איתו למרות היותה נשואה אבל אז היא מגלה פרטים אודות זהותו של הרופא ומבינה כי גם בעלה אינו מי שחשבה שהוא. גם אתל ובעלה חשודים.
מילי התמימה מגלה עולם שלם של שקרים ורוע ומנסה להציל את האנשים האהובים עליה.
זהו סיפור על חברות ונאמנות בין מילי לאתל, מסירות של שתי הנשים כל אחת לחברתה ולילדיה. סיפור מאד מרגש, כתוב בצורה קולחת, אחד הספרים הכי טובים שקראתי לאחרונה, ממליצה בחום!

ספר טוב מאד קריא וזורם. הספר מספר את סיפורה של אתל רוזנברג, אזרחית ארה"ב של אמריקה שנשפטה יחד עם בעלה יוליוס באשמת קשירת קשר לריגול ומסירת סודות האטום לברית המועצות. הסיפור מסופר מזווית מעניינת ולא שיגרתית של אישה ואם. קודם כל של שכנה וחברה של אתל וגם ממה שאתל עצמה רואה חווה ומרגישה. אתל נעצרה לאחר שזומנה למסור עדות בפני חבר מושבעים במשפט בעלה ב- 11 באוגוסט 1950. היא השאירה את שני ילדיה הקטנים אצל שכנתה לבניין במחשבה שתחזור אחר כמה שעות לביתה, אך לאחר שסיימה את עדותה ויצאה מן האולם נעצרה בידי האפ.בי.איי.
המשפט של בני הזוג הסתיים בהרשעה ובגזר דין מוות. בני הזוג הוצאו להורג ב- 19 ביוני 1953, בין השאר גם בגלל התקופה של עידן מקארתי שבה הייתה רדיפת כל מי שנחשד כקומוניסט וכן בגלל הפחד בארה"ב מפני ברה"מ. יש מי שיטען שגם לאנטישמיות היה כאן חלק. עד היום כלל לא ברור אם אתל בכלל הייתה אשמה או שותפה בריגול כלשהו וגם לא אם בעלה יוליוס היה קשור למסירת סודות האטום.

ספר נהדר שמעביר את האווירה בשנות חמישים בארה"ב שכולם נחשדים ונרדפים בחשש לקומוניזם.
זהו סיפור דימיוני גל מקרה אמיתי של זוג אמריקאים, אתל ויוליוס רוזנברג, שהיגרו מרוסיה ונחשדו בריגול למען הקומוניסטים והוצאו להורג בכיסא חשמלי.
הסיפור מסופר מעיני השכנה, שגידלה ילד עם בעיות התפתחות, ורקמה קשרי חברות עם אתל שגידלה שלי ילדים צעירים באותן השנים.
סיפורה האישי מלווה את התחושות המורכבות של אישה צעירה שנישאה והיא "נדונה" לחיי עקרת בית המשעממים אותה וזוגיות נטולת אהבה, ומביא גם ביקורת על החברה השופטת אם לפי רמת המוצלחות של ילדיה.
וברקע הסיפור על הפללה נטולת יסוד מוצק של הזוג רוזנברג, וכמה קלה ידו של השלטון כשהוא רוצה להוכיח משהו ולזרוק איזו עצם להמון המודאג.
כתוב טוב ומעורר המון מחשבות. תהנו!

ספר נחמד המתאר סיפור דמיוני סביב מקרה אמיתי שאכן קרה בניו יורק בשנת 53 - הוצאה להורג של זוג נשוי , אתל ויוליוס רוזנברג, בעקבות האשמתם בריגול לברית המועצות.
בתקופה ההיא כולם חושדים בכולם. כולם על תקן חשודים עד שנאמר אחרת ויש אוירה של פחד ורדיפה באוויר.

הספר מפנה זרקור דווקא על השכנה הדמיונית של הזוג. פרי מוחה של הסופרת. היא גיבורת הספר.
אותה שכנה שנאבקת בחיי נישואים לגבר שלא אוהבת, בילד בעייתי עם בעיות התפתחות קשות, באמא נוקשה ובאופן כללי בבדידות יומיומית עצובה.
אותם חיים אפרוריים ועצובים מקבלים קצת אור כאשר היא פוגשת את אתל השכנה שלה ומתחילה להירקם בניהן חברות.
הספר מתאר את התקופה בטרם אתל הואשמה בריגול ומנסה ליצור סיפור רקע שמסביר את התגלגלות הדברים לכדי הסוף המר.

לטעמי הספר יכל להיות יותר טוב ממה שהוא אם היו מכניסים קצת עומק לדמויות.
ישנם המון דמויות משנה שכן חשובות להבנת העלילה אבל מוזכרות מאוד בריפרוף עד כדי התעלמות מהן אבל בהמשך מתגלות כקריטיות להבנת העלילה. אפשר היה טיפה להתעכב על כולן ואז הקורא היה יותר מעורב בהבנת התהליכים והנפשות.

בסופו של דבר לטעמי לא מספיק התחברתי לטרגדיה האנושית שהייתה פה כי נשארתי קצת מנותקת ריגשית מהגיבורים.
הואיל והסיפור עצמו מאוד מעניין מבחינה היסטורית (ואני מודה שלא ידעתי עליו לפני כן) הייתי שמחה יותר אם היה מצליח לרגש אותי יותר. כנראה שיש ספרים שנכנסים לך מתחת לעור וישנם כאלה שלא.
לספר הזה היה את כל הפוטנציאל לרגש אבל אותי קצת פיספס.

ספר מעולה, מרתק, עוצמתי ומטלטל. לא ניתן להניחו מהיד. הוא מתבסס על מקרה אמיתי, אך רוב הדמויות בו הן בדיוניות. עובדה זו לא גורעת מהעניין שהוא יוצר. דמותה של מילי, גיבורת הספר, המספרת את האירועים בגוף ראשון, הינה דמות עגולה וניתנת להזדהות. בתחילת הספר היא עושה רושם של אישה קטנה, תמימה ופחדנית, אך לאט לאט מתגלים הצדדים האמיצים שבה והמתוחכמים. היא אימא נהדרת, חברת אמת ושכנה טובה ומסורה. בכך היא דומה לאתל, גיבורת הספר הנוספת, שאף היא דמות ראויה מאין כמוה להערכה.
חלק ניכר מהספר עוסק בקושי להיות אימהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, וביחס החברה לאמהות אלו ולילדיהן, במיוחד בתקופה שבה לא היה ידע רב בנושא זה.
כל הספר שזור במתח עדין שנבנה לאיטו, אם כי זו לא תחושת מתח "רגילה" שמרגישים בעת קריאת ספר מתח טיפוסי. רוב הזמן הקורא מבין את ההתרחשויות רק דרך עיניה של מילי, שמגלה את הדברים באיטיות רבה.
סיימתי לקרוא את הספר תוך יום וחצי, אך הוא עורר בי הרהורים זמן רב לאחר מכן.

את הספר כבר ראיתי לפני שנים אחדות בדוכן שעבדתי בו בידיעות ספרים. הפעם קיבלתי אותו מתנה מאחותי, אימי קראה אותו ראשונה, אני קראתי אותו לאחריה. הסיפור מגולל את סיפורם של אתל ויוליס רוזנברג החל בשנת 1947 בארה''ב, זוג יהודים באיסט וילג. שמסתבכים בהאשמות כבדות לגבי קשירת קשרי ריגול ומסירת סודות לברית המועצות. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של שכנתם של מילי, אם לילד אחד ולבעל פרימטיבי שרודה בה ובכוחותיה האחרונים ובעזרת חברתה אתל ובעלה היא גוברת עליהם, הסיפור מתחיל מעניין והאמצע עוד יותר כאשר מגיע בחור חדש לחיי ג'יק של מילי(מילדרד) שעוזר לה עם בנה וגם מסתבר סוכן סמוי, ופרשיית אהבים, ספר מקסים, שסיימתי תוך יום, לא יכולתי להפסיק לקרוא. אני מבטיחה לכם שגם אתם לא תפסיקו לקרוא, ועוד יותר אשמח לדעת אם באמת יוציאו על הסיפור הזה סרט, או אם בכלל על הספר. הסיפור מבוסס על סיפור אמיתי, אך כמובן ג'וליאן מוסיפה פרטים חדשים כמו הסוכן שלנו ג'יק(הסוכן החתיך שלנו)

הערבוב בין חיי משפחה רגילים סביב ילדים עם קטע של מתח לא מסתדר לי.