“מה זה?!
ברצינות אני שואלת כי לא הצלחתי להבין מה למען השם חוויתי זה עתה?!
מזמן לא ראיתי ניסיון נואש כזה לייצר מתח תוך שימוש בכל הקלישאות הקיימות.
ממש לא ממליצה כי הספר זורם אבל אתה קורא וקורא וכלום לא קורה עד הסוף (המאולץ והתלוש מכל הקשר להשתלשלות האירועים).
מיותר.”

“אפתח בגילוי נאות: הגעתי ל 90% ועדיין לא הצלחתי לגבש דעה אך ברגע שסיימתי זה היה מדהים.[
מדהים באילו מובנים? תכף אסביר.

הספר נפתח באמירתו של הגיבור שלנו שאת הסיפור הזה שלו רק הוא יכול לספר. נשמע יומרני? נשמע אוטוביוגרפי? נשמע מוזר? בעיניי, כל אחד הוא הכי מוסמך לספר את סיפורו שלו...אלא שתומס מרטין שלנו הוא שונה.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של תומס המספר לנו על משפחתו שאבדה לו. הוא מכיר את מרים, בחורה צעירה יפהפייה, תיירת צרפתיה שמגיעה ממשפחה יהודיה עשירה במהלך ביקור שלה בניו יורק. הוא נשבה בקסמיה והיא בשלו והסיפור מוביל אותם לחתונה ולהביא ילדה לעולם.

ילדותו של תומס הייתה קשה ואכזרית. הוא בא ממשפחה בלתי מתפקדת. אבא אלכוהוליסט, אמא מנותקת, אחות בכורה מיוחדת ושתי תאומות שלא מצליחות להתבגר.

תומס אכול רגשות אשם בגלל הדברים שהוא לא יכול היה למנוע, או שמא כן היה יכול ופשוט נמנע? האשמה הזו הובילה אותו להחלטה: הוא לא יהיה כמו אבא שלו. הוא יקים משפחה לתפארת והוא ידאג לה ויספק את כל צורכיה וישמור עליה מכל משמר. הוא יהיה איש טוב. אז הוא הקים משפחה אבל איך בדיוק הגיע למצב שהוא פותח את הסיפור בהצהרה שאיבד אותה?

הסיפור הזה חזק ועוצמתי. על פניו, הכל מתנהל בנחת, אירועים רגילים ומחשבות רגילות של אנשים רגילים אבל בין השורות מסתתר הרבה מאוד מסתורין. בסיפור שזורים שברי זיכרונות, חצאי אמיתות והבזקי תמונות שמצד אחד אולי משקפות את האמת ומצד שני, מתעתעות בקורא כשהוא מנסה להחליט מהי אמת ומהו שקר.

הסיפור על אף היותו קצר, גדוש בהרבה מאוד חומר למחשבה.
מיהו האיש הטוב?
כמה באמת צריך להשתדל כדי שהכל יהיה מושלם?
האם אפשר להימנע ממעגל אכזר?
האם אפשר לשבור תבנית וליצור חדשה?
האם ניתן למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה?
מה קרה באמת בביתו של תומס הילד?
מה קרה לאחותו הגדולה?
מדוע התאומות לא מתבגרות?
מה מסתתר מאחורי שתיקתה הרועמת של אימו?
האם אפשר בכלל ליצור מציאות חדשה יש מאין על בסיס שקר מוחלט תוך עמעום העבר?

והסוף ששופך אור על הכל...אסתפק במילה אחת: מטלטל.

דבר אחד קטן שהפריע לי היה שהפרקים ממש אבל ממש ארוכים.

קשה לי אפילו לסכם את החוויה הזו ולדעת שזהו ספרה הראשון של הסופרת פשוט הותיר אותי פעורת פה! עתיד מדהים מחכה לה.”