#
למרות מראהו של הספר ולמרות שעל העטיפה הקדמית מוטבע באותיות מתנוצצות "מותחן פסיכולוגי מהודק ואינטליגנטי..." הספר הזה אינו מותחן. רחוק מאד מלהיות מותחן. בהחלט לא "מותחן פסיכולוגי". זה ספר על פסיכולוגיה וניסיון לבחון את הדרישות הקשות ממי שעוסק בתחום, דרישות המופנות אליו/ה בעיקר מעצמו/ה, על ידי אימוץ התנהלות וסטנדרטים שנועדו לעשות, כך נראה, עוד דברים פרט לטיפול <mark>בב</mark>ני-אדם במצוקה.

רות הרטלנד מנהל

הספר הזה הוא בדיוק מסוג הספרים שכל אוהב קריאה מייחל להחזיק ביד. כזה ספר ששואב אותך, והכל בו במינון הנכון. על הכריכה כתוב שהספר הוא מותחן פסיכולוגי מהודק ואינטליגנטי. אז כן ולא. הוא לא ספר מתח בלשי , ולא ספר מותחן קלאסי. אבל הוא כן נקרא במתח, ומתחילתו עד לדף האחרון קראתי אותו כשכולי דרוכה, כמו קפיץ הנמתח עד לקצה גבול יכולתו, ורק מחכה לרגע בו ישוגר ויתפרק מכל המתיחות האצורה בו. והוא אכן מהודק ואינטל

הופתעתי מהיצירה הנפלאה והקריאה הרציפה, משמע שגם לתרגום עצמו מגיעות מחמאות כאן.
<mark>בב תומס</mark> יוצרת מותחן פסיכולוגי בהקשר של העלילה עצמה אם אפשר לצטט מהספר, אבל הסיפורים והתיאורים של הדמויות הסבובבות את הגיבורה, הם שמוסיפים נופך ורובד מעניין לאופי הספר.

ספר מעולה! אחד הטובים שקראתי לאחרונה!
רות, פסיכולוגית, מנהלת יחידת טראומה <mark>בב</mark>ריאות הנפש בלונדון מספרת על מטופליה ובמקביל על חייה האישיים.

הספר מביא לנו זווית ראיה של מטפל שאני מצאתי מרתקת, ובמקביל את הפן האישי, איך מה שקורה בחייה האישיים של רות משפיע על עבודתה ועל מטופליה.

הספר עורר בי מערבולת של רגשות, מהערצה לעבודת המטפלים ועד כעס ועוגמת נפש מהתנהלותה של רות כאמא וכמטפלת. יש גם פן מותח והס

מדובר ביצירה המספקת כפית גדושה של מציאות לא מתנחמדת, באמצעות פסיכולוגיה אלגנטית וסיפור חיים לא פשוט.

ריחרוח ספרותי ראשון, הזכיר יצירה אחרת ('תגידי שאת שלי' לאליזבת נורבק), שסקירתי עליה לא נכתבה תוך התלהבות יתרה.
אבל מלבד משהו דומה בנקודת הזינוק, זה לא אותו סיפור לשמו התכנסנו.
זה שלשמו פצחנו כאן בקריאה, מתנהל כמו טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, תוך עליות, מורדות וטלטלות בדרך.

זה מקצועי בינינו

אתחיל מהשער האחורי של הספר. הוא אינו "מותחן מרתק", אלא, סיפור של חיים , של הרבה אנשים ונושאים.
- סיפורה של משפחה, רות ודוויד הרטמן, הורים לתאומים, בת בשם קרולין ובן תום. בעוד קרולין בעלת מסוגלות וכישורים לחיים, תום מתגלה כבעל קשיים ומגבלות.
הספר מאיר דילמה של חלוקת המשאבים במצב כזה. רות בוחרת בתום ובתוך כך פוגעת בקרולין. דיוויד, בעלה נותר חסר אונים, דמות מחוקה מעט מול האינטנסיביות של תשומת הלב

ספר טוב ומלא בתובנות על תהליך טיפולי לפסיכולוגים ואנשי טיפול ומאוד אהבתי את הצדדים האלו בספר. עם זאת, כספר מתח הוא בינוני בלבד בלי איזה טוויסט מפתיע בעלילה שיתבל את הדרך לעבר הטרגדיה הידועה מראש.
לסיכום, ספר מתח חביב שאזכור לטובה, אבל לאוהבי מתח אמיתי שלא מרפה- זה לא הספר בשבילכם