ספר מתח קלאסי שזור בעלילה מהממת. מחנה נוער בג״כ זה מקום של כיף ותום ולא זירת פשע. בטח לא עלילה מורכבת ומדהימה כפי שבאה לביטוי ברומן שלפנינו. אחת מנקודות התורפה של רומנים מסוג זה הוא הסיום בד״כ ךא תואם את העלילה אבל בספר שלפנינו הסיום מדהים וממשיך את עלילת המתח היוצאת מהכלל.

אני אוהבת את הסופרת הזו!!!

״הפעם האחרונה ששיקרתי״-ריילי סאגר



הוצאת מטאור

415 דף



קראתי את כל הספר ביום אחד מרוב שזה היה מותח.



!WOW



כשהיתה בת 13 אמה בילתה את הקיץ במחנה ״נייטינגייל״ שניהלה אותופראני, פראנצ׳סקה האריס-וייט שהמחנה היה שייך לה ולאביה העשירים. אמה לא תשכח את המחנה הזה כל חייה. הוא מופיע בציורים שלה. 15 שנהאחרי.



הבנות במחנה שיחקו במשחק האמת והשקר.

ויוויאן, נטלי ואליסון היו באותו חדר עם אמה.

בוקר אחד כשהתעוררה משינה עמוקה מאוד היא הבחינה שהיא לבד בחדר, השותפות שלה לא היו במחנה. היא חיפשה בכל מקום. לאן הן נעלמוכשחפציהן האישיים נשארו בחדר?

גם 15 שנים אחרי לא הצליחו לפתור לאן הן נעלמו, כמי שבלעה אותןהאדמה. אמה הרגישה אשמה והיא ידעה שהיא חלק מההעלמות שלהן.



עכשיו, פראני ביקשה ממנה לחזור למחנה כמדריכה לאמנות והיא גם נכנסתללון באותו חדר ששהתה עם הבנות שנעלמו, רק הפעם כמורה, עם ילדותאחרות בנות עשרה. סשה, קריסטל ומירנדה.

אמה הולכת תמיד עם צמיד שיש בו 3 קמעות בצורת ציפורים. לא מורידהאותו לעולם.

היא רוצה לפתור את תעלומת ההעלמותן וזו דרך נהדרת לשהות באותומקום ועוד עם הזמנה של פראני.

היא נפגשת עם מדריכות שהיו איתה במחנה לפני 15 שנה, בנות שלא אהבואת שהותן כילדות במחנה ועכשיו משום מה, חוזרות להיות מדריכות. קייסישהיתה יותר מדי פנאטית לגבי תאו, הבן של פראני שגם הוא מדריך, בקההצלמת שהיתה מוזרה אז ועדיין מוזרה, בן שהיה שומר קרקעות וביצע אתכל התיקונים, צ׳ט שהוא הבן הבכור של פראני, לוטי העובדת המסורה שלפראני.

ואז, סשה, קריסטל ומירנדה נעלמות.



מה ויויאן מצאה על פראני?

מי זו בתמונה שויויאן הסתירה?

מדוע ויוויאן, נטלי ואליסון נעלמו שלושתן יחד? לאן?

מי מתנכל לאמה?

מה אמה עשתה שהן נעלמו בגללה?



כולם אשמים, לכולם יש מניע, אבל רק אחד עשה זאת.



אני חושבת שלקרוא את כל ה-400 דפים ביום אחד, מראה עד כמה נהנתי. כמה מתח, כמה אשמים, עד כמה אי אפשר להוריד את הספר מהיד על מנתלדעת מי ולמה.



מאאאאד מומלץ!!!!!

וואו!!!! איזה ספר משובח!! כמה נהניתי ממנו!
מותח, זורם, סוחף, מלא בטוויסטים בעלילה ובאמת שאי אפשר להניח לרגע מהיד עד שמסיימים!!
לאורך הספר העלילה נעה לסירוגין בין ההווה לבין מה שקרה במחנה לפני חמש עשרה שנה וזה כ"כ מוסיף לאווירה. מרגע שהתחלתי את הפרק הראשון פשוט ידעתי שזה יהיה ספר מצויין ובאמת שלא התאכזבתי!! היו הפתעות ממש עד העמוד האחרון וכמו שכתוב על כריכת הספר באמת הפכתי לאוהד של ריילי סאגר. הוא הצטרף אצלי לנבחרת סופרי העל יחד עם גיליאן פלין, אלכס מיכאלידס והרלן קובן ואני ממש מחכה שיתרגמו ספרים נוספים שלו (זה הספר הראשון שלו שמתורגם לעברית).
בקיצור, ואם זה לא היה מספיק ברור עד עכשיו, ספר חובה(!!!) לכל אוהבי המתח!