בית הורי לא היה "בית של ספר". למרות שהיו לנו ספרים רבים, לא זכור לי שדיברנו רבות עליהם. יחד עם זאת אבי היה מנוי על ספריית עם עובד ובאופן תדיר היינו אוספים מהדואר את אותם ספרים מלבניים קטנים שהעשירו את עולמנו הרוחני בהתאם לחזונו של ברל כצנלסון וההסתדרות הכללית. היום אני מביט בהשתהות אנכרוניסטית על העובדה שבחירת הספר לא הייתה בידינו אלא הוכתבה לנו ממוסדות התנועה, אולם אין בכך לשנות את העובדה שזיכרונות הקריאה בילדותי מתובלים במדפי ספרים עמוסים בכותרים של עם עובד וכל פעם שאני רואה ספר חדש מהסדרה במתכונת המלבנית הקטנה, אני חש התרגשות קלה נוכח הזיכרון.
כך נתקלתי בספרו של חסוס קראסקו "תחת כיפת השמיים" בהוצאת עם עובד. שמו העברי של הספר אין בו בכדי לרמז על עלילתו, וזאת בניגוד לעטיפתו האדומה, לאבוקה המעשנת והאדמה שעליה ניכרים סימנים של בצורת קשה. וכך מצאתי את עצמי מאותגר בדרך לקופה עם ספר חדש שלא הכרתי, של עם עובד אותו בחרתי בעצמי ! בחירה שלא הצטערתי עליה כלל בימים הספורים שבהם השלמתי את קריאת הספר.
שמו הספרדי של הספר Intempeie מרמז על תוכנו באופן ברור יותר - ספר שעוסק בהתרסקות המסגרות החברתיות (חוק סדר משפחה) תחת נטל האסונות שפוקדים את מחוזותינו (בצורת, מיתון כלכלי) כמו גם בחזרה לערכים הבסיסיים של נאמנות, חברות ואמונה, והחזרה לחיים הפשוטים ולטבע.
מלכתחילה הסופר משרטט במכחולו בצבעים עזים אך מינימליסטיים את התפאורה לעלילה ומשקיע אותנו באדמה החרבה המיובשת נטולת דמעות שמזכירה במקצת את המערבונים הישנים, אלא שכאן הגיבור הוא לאו דווקא השולף הכי מהיר במערב. ההתנהלות של הסיפור, שמנותקת מזמן ומקום, מצביעה מלכתחילה על הכיוון שאליו מכוון הסופר והוא עושה זאת בנאמנות רבה וסוחף אותנו הקוראים שלאורך הספר מרגישים את המחנק והיובש בגרוננו.
ניתן לכתוב מספר מילים על הסגנון והצורה אבל אקצר ואומר שספר שנפתח בתיאור "כלבים תלויים בצווארם על עצים רחוקים" יכול להתקדם רק במתווה מאוד מסוים. אני מניח שהספר הוא תולדו של המצב הכלכלי בספרד והתחושות של דור הביניים הספרדי בעשור האחרון, אבל כפי שאמרתי לזמן ולמקום אין חשיבות כמו לעלילה וכתיבה. ספר נהדר לחובבי הז'אנר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
