ספר הביכורים של הסופר והקופירייטר הספרדי חסוס קראסקו הוא רומן אווירה עצמתי ומהפך קרביים. ילד נטול שם נמלט מביתו בכפר נידח באישון לילה. אין אנו יודעים את שמו של הילד, את המקום או את הזמן. גם רודפיו נטולי שם אך הטבע והאימה הראשוניים והקמאיים נוכחים בעלילה ואינם זקוקים לשם ולהצגה. קראסקו הוא אמן של תיאורי טבע, אווירה ורגשות. אנו חווים את פחדיו של הילד, חשים את רעבונו וצימאונו, את חום השמש הקופחת ואת אבק המדבר בריאותיו. לרומן ניחוח דיסטופי משהו, אך גם ללא אפוקליפסה ברורה, מעבר לבצורת ולעוני, הזוועה שורה בכול וחודרת מבעד לעורו של הקורא. זהו מסע אלים של הישרדות, הישרדות של הגוף, הנפש והרוח בעל הדהוד דתי ועומק כמעט מיסטי. מסעו של הנער ומפגשו עם רועה העיזים הזקן, שנחלץ לעזרתו הם החוט המקשר המוביל אותנו בדרך לא פשוטה אך מתגמלת דרך של ייסורים, מכאוב אך גם חמלה וצדק אנושיים.
"תחת כיפת השמיים" אינו ספר המיועד לטיסה או לחופשה נינוחה על שפת הים. זוהי ספרות קשה ומטלטלת, ספרות הדורשת מאמץ והשקעה מן הקורא. מעניין שלמרות התוכן הלא פשוט הוא זכה לפרסים ולפופולריות רבה בספרד וגם בהולנד. אני תוהה אם גם בארץ קיים קהל קוראים שמוכן להתמודד עם סוג כזה של טקסט. כמו כן, נכתב על גב הספר כי הוא עתיד להפוך לסרט קולנוע. אין ספק שזהו ספר ויזואלי, אך חוששני שהיופי החושני של שפתו של קראסקו עשוי ללכת לאיבוד על המסך הגדול.
רציתי לציין גם את איכותו של התרגום הקולח והמדויק של המתרגמת טל ניצן.
ולסיכום, קריאה למיטיבי לכת בלבד!

















