קראתי לאחרונה שני ספרים על שנת 1938: "שער הניצחון" הנפלא על אותה שנה בפאריז, והספר הזה העוסק באותה שנה בניו יורק. אין ספק שזו היתה שנה שנחרטה בזיכרון הקולקטיבי כשנה יוצאת דופן: ציפיות מלחמה באירופה, פליטים ממדינות שונות נעים ונדים בתקווה למצוא מדינה שתסכים לקבל אותם, ושפל כלכלי אכזרי בארצות הברית, שלמעשה הסתיים באותה שנה ושנת 1939 כבר סימנה צמיחה כלכלית בזכות המלחמה המתקרבת.
הספר הזה - ששמו מבוסס על חוברת דקה של הנחיות להתנהגות נאותה בחברה מהוגנת ובשיחה, שנכתבה על ידי ג'ורג' וושינגטון (כן, ההוא מהשטר...) והיא בעלת תפקיד מסויים בעלילה. הסיפור עוקב אחר התנהלותם של מספר צעירים באותה שנה, כשהגיבורה עימה אנחנו מזדהים היא המספרת, קייטי קונטנט. החיים בניו יורק: שאפתנות, כסף ומעמד, וגם חוכמה ומקום מיוחד השמור למזל...
היתרון העיקרי של הספר הזה בעיני הוא הכתיבה. היא מתוחכמת, מתארת בסצינות קצרות את הסיפור, עושה שימוש רב ברמזים ובהשלמות שעושה דמיונו של הקורא. גם בניית הדמויות טובה. הסיפור עצמו אינו יוצא דופן או מפתיע ונראה שקראנו כבר המון סיפורים כאלה, אבל הכתיבה מחפה על בנליות הסיפור.
קיבלתי עליו המלצה חמה ואני לא יכולה להגיד שהתאכזבת, גם לא שהתלהבתי כמו הממליצה: זה רומן ביכורים שיצא לאור ב2011, מעניין ומתאר תקופה מסקרנת. האם הרגשתי שהסיפור נכתב ב 1938? ממש לא. הגישה בספר הזה עכשווית. גישה ליברלית לגבי יחסים בכלל ואגביות ביחסי מין שאינה מתאימה לאותה תקופה. אבל מי שיצליח להתעלם מהצרימה הזו, ייהנה למדי מהספר, כמוני.


















