ביקורת ספרותית על כוכב השטן - המפקח הארי הולה #5 מאת יו נסבו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 31 באוקטובר, 2012
ע"י אפרתי


אתם אוהבים סלמון נורבגי?
יש סלמון מעושן, סלמון מבושל, אפוי בתנור, פילה סלמון, מושרה ביין, בעשבי תיבול, בשום, ברוטב לימון...
אתם אוהבים סופרי מתח נורבגים?
יש סטיג לארסון, יש יו נסבו, קאמילה לקברג, יאן קוסטין וגנר ויש פר ואלו. אהה... יש פה מישמש של נורבגים, שבדים ואיסלנדים? לא נורא... ממילא כולם גבוהים, בלונדינים וכחולי עיניים. והארי הולה. הארי הולה האחד והיחיד.

לומר את האמת, גם כשאני בוחנת את רגשותי בזכוכית מגדלת ובולשת ובוחשת במיגוון התחושות שהספר עורר בי, אני נשארת מבולבלת ולא ממוקדת. אני יכולה להצטרף למקהלת המעריצים ולהוציא מהגנזך את כל המחמאות המשומשות והחדשות ולכתוב ביקורת שתוציא מכם אנקת התפעלות. לא, לא ממני, מיו נסבו, כמובן.

מצד שני, קשה לי איתו. קשה לי איתכם, כל אלה שמוכנים להקריב את נפשם בשבילו. קשה לי עם הארי הולה. קשה לי לכתוב דברים רעים, קשה לי לשים את האצבע על הנקודה העמוקה, המטרידה, המעצבנת, הרוחשת מתחת לפני השטח ולוחשת לי: כן, על פי כל המדדים ואם נשווה אותו להוא ולזה ולאלה, הוא באמת משהו. אבל מושלם? משהו לא נותן לי מנוח.

אצל הסקנדינביים האלה מזג האוויר מוכרח להיות קיצוני. או שהם מבוססים בשלג וקופאים בקור, וגבישי קרח נמסים על עור הברווז שלהם, או שהם שרויים בקיץ מסמא ולוהט ומסמרטט, הזיעה זולגת והם כושלים כמו בובות סמרטוטים חבוטות בסאונה שברחוב.

בכוכב השטן, הקיץ מעלף את המשטרה ואת תושבי אוסלו המפוחדים, ואת הארי הולה שמעולף ממילא מהנג-אובר ארוך ומתמשך. הארי שקוע בביצת האלכוהול שלו, מנסה להרים ראש ומוותר. מה גם שאיבד לטובת השתיה את רקל ואולג. מפקד המשטרה חותם על מכתב הפיטורין שלו ותום וולר המנוול נותן לו הצעה שאי אפשר לסרב לה, מסוג ההצעות של משפחת קורלאונה.

העולם של הארי מתפורר ממילא, כבודו העצמי טובע בתוך הוויסקי, הוא רדוף על ידי מותה הלא-פתור של אלן ילטן, שותפתו לשעבר, הוא מנסה למצוא הוכחה נגד תום וולר, שותפתו ביאטה לן מתנערת מהארי המפסידן והוא נאלץ להיאבק ברוצח סדרתי. הרוצח הסדרתי הראשון של אוסלו שיש לו סימבול מצמרר. פנטגרם, כוכב מחומש.


המרכיבים של מנת הסלמון הזאת, סליחה, של התבשיל הספרותי הזה, הם ייחודיים לעילא ולעילא. נסבו אינו מזייף בפרטים. החידה הבלשית שלו מורכבת ורבת-טעמים, הכתיבה טובה כרגיל, התיאורים, הדימויים, הרצף הסיפורי, העלילה, הגיבורים רבי-הפנים, כל אלה אינם חוטאים בבינוניות או באיזו איצטלה קלישאתית. נסבו הוא סופר מצויין וגם סופר מתח מעולה. לעיתים קרובות אנחנו הקוראים נחבטים כמו כדור טניס מרמז לפסאודו פיענוח, מן המחשבה שהחידה נפתרה בטרם זמנה (כמו תינוק שנולד בחודש השביעי) לבין ההכרה שנסבו שוב מוליך אותנו שולל. כל כך הרבה פתיונות נסבו מחבר לחכת הסיפור ונותן לנו לחשוד בכשרים, עד שגם אחרי שהרוצח מתגלה, אנחנו עוד מקווים שהוא ישלוף מצילינדר הקסמים שלו עוד מהפך.

לנסבו יש גם כשרון מיוחד לגרום לנשימתנו להיעתק. להפוך עלינו את השולחן, לסטור על פנינו ולהתגלות במרחק הגון מאיתנו.

אז אם כל כך טוב, אז למה משביתת שמחות שכמוני איננה מחצרצת לאות ניצחון? למה נתתי יותר מחמאות לג'יליאן פלין, לבלינדה באואר, לג'ון ורדון ולרוזמנד לאפטון? למה משהו מרגיש לי כמו אכזבה ומונע ממני להעניק את כל המחמאות בלב שלם?

האם זה משום שאני מרגישה שאני נדחקת לפינה על ידי קהל מעריציו?
האם זה בגלל שאהבתי יותר את אדום החזה?
האם זה מפני שממנו ציפיתי ליותר?
האם התרגלתי כל כך לעובדה שהוא מעולה עד שאני מחכה שיסחרר את ראשי ופתרון החידה לא כל כך מספק אותי?
האם יש יותר מדי קטעי ביניים מעורפלים שנדמים לי קצת כמו מלט מתפורר?

העליתי רשימת תהיות. אולי הארי הולה החכם יפתור אותם.

יש לי הרגשה כי בספר הזה נשארו מספר חוטים פרומים נטולי פתרון. אז יש סיבה לקרוא את הספר הבא.
אם וכאשר.

(אני לא רוצה להיות קטנונית, אבל כמו בהרבה ספרים מתורגמים ההגהה קצת מרושלת ומצאתי כמה שגיאות כתיב, שלא היו שם אם הסופר היה ישראלי, ובוודאי אינם שם במהדורה הנורבגית. כל סופר, אלא אם כן הוא רשלן גמור, עושה הגהה קפדנית לספרו שלו. המתרגמים קצת מחפפים. וחבל.)


31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מה, גם את כתבת ביקורת על סלמון? D:
אפרתי (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חגית, למרות כל ההסתייגויות הקטנטנות והקטנוניות שלי, הוא מעולה.
חגית (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת משובחת! בדרך לקרוא את הספר, לאחר שקראתי את שני הקודמים.
משהו בקור הנורווגי, בתרבות החיים המרוחקת הזו
שמתנהלת לאט ומוכר, מושך כל כך והופך את ספריו לשונים כ"כ מספרות המתח האמריקאית שאנחנו רגילים אליה.
מצאתי את זה גם בספריו של סטיג לארסון.
תודה לך.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, קוראת.
קוראת הכל (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, כרגיל כתיבה מעולה לא קראתי את הספר, אבל מכירה את ההרגשה שאת מתארת.
חני (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי תודה.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, דולמוש. את מוזמנת אלי לסלמון...
חני (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
לא חייבים לאהוב ,אולי המטריד הוא הסתירה בין המראה הנקי כל כך של הסקנדינביים עם הכחול והבלונד והתדמית לבין הלכלוך והאלימות הרבה בתוך הסיפור..אניכבר מריחה סלומון אפוי וטעים מתוך הביקורת..שגם היא טעימה
אנקה (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
מבטיחה בהמשך הסופ"ש :)
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תשלחי לי!!! אני משרה ביין לבן, רוטב סויה, עשבי תיבול, מיץ תפוזים, דבש ושום כתוש. ובכל זאת!!! מתחת לכל הטוב-טוב הזה מזדחל לו טעם של דג, למרות שהשריתי אותו 200 שעות במיץ לימון. ככה זה, דג זה דג, אפילו כשהוא פילה סלמון.
אנקה (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אפרופו סלמון, יש לי מתכון מנצח. מי שמעוניין/ת אני יכולה לשלוח באישית. לא נקלקל לאפרתי ולנסבו את התענוג:)
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
יעל, חלק ניכר מהספרות האקזוטית נכתב מנקודת מבט מערבית, מה שמקל על העיכול. בספרות האקזוטית שנכתבת על ידי אדם מבפנים, חסרים לנו כלים להבנה מעמיקה כשאין לנו מתווך. אם יו נסבו היה כותב ספרות בינונית, לא הייתי מתעכבת עליו כל כך הרבה ומנסה להבין איפה טמונה הבעייה שלי איתו. דווקא בגלל שהוא כל כך מצויין, נדמה לי שיש איזה קיר (אולי קיר זכוכית) שלא מאפשר לי להזדהות עם התהליכים הנפשיים עד העומק. אבל על זה יאמר: צרות של עשירים.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, יעל ומתוקה ואנקה וכולם.
yaelhar (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את הביקורת הזאת וחיזקת את דעתי שעלי לקרוא את הספר הזה. אני דווקא אוהבת ספרות (ומתח) סקנדינבית, הזרות של התרבות הזו יותר נוחה לי מתרבויות אקזוטיות, למשל. ומספריו של נסבו התפעלתי מאד - אבל אהבתי גם את לרסון ואחרים.
מתוקה (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
גם אני שונאת דגים, אבל סלומון מאוד אוהבת! את הביקורות שלך אני מאוד אוהבת, וכך גם הפעם.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה למתייחסים, למשבחים, למעירים ומאירים וכל מי שאוהב סלמון או לא. אני שונאת דגים אבל סלמון מעושן נסבל בעיני. במחשבה עמוקה יותר אני נוטה לחשוב שאולי התרבות הסקנדינבית בכל זאת פחות נהירה לנו ופחות קרובה מהתרבות האנגלוסקסית או הצרפתית, למשל. בספר ירח קפוא האיסלנדי הרגשתי את זה באופן עמוק. אולי שם טמונה הטורדנות שלי ואי ההשלמה עם יו נסבו.
עולם (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אני אוהב מאד סלמון בכל צורה וטעם. וגם את יו נסבו. וגם את הביקורת שלך. עם כל כך מעט שעות אור בנורווגיה, אולי אין זה פלא שהולה דיכאוני.
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אני שמחה שמישהו חולק איתי את חוסר הנוחות הזאת שאני לא ממש מצליחה להסביר בביקורת. (אלון ממש כועס, אבל לא נורא...) באופן שכלתני טהור מגיעים לו חמישה כוכבים. אמוציונאלית, משהו בי מתנגד לזה.
אנקה (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אין לי וגם לא יהיה לי כנראה מושג ירוק בסופרים סקנדינביים של ספרי מתח (מצטערת:) אבל דבר אחד ברור לי : שאת אפרתי נסיכה מוכשרת שלי חייבת לכתוב ספר במו ידייך הענוגות.
את שלי אמרתי.
את וביקורתך מקסימות כרגיל.
דוידי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
גם נתת חמש כוכבים.. גם נתת חמש כוכבים וגם את לא מרוצה.
הרצחת וגם ירשת?!
נו שוין, עוד לא קראתי את זה, אבל היתה לי הרגשה דומה עם נמסיס.

אלון דה אלפרט (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
חוסר שלמות שיוצר מושלמות. זה בדיוק זה
אפרתי (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
נקודת החן של סינדי היא לא דימוי נכון יותר מתאים קירות בטון מחוספסים באיזה לופט אלגנטי.
אלון דה אלפרט (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
לא ברור לי למה את מחפשת בעיות איפה שאין כל היופי של נסבו זה חוסר השלמות, הגסות של הכתיבה והפתרונות, חוסר המהוקצעות שלו פשוט עושה את כל העניין, כמו נקודת החן של סינדי קרופורד. זה פשוט ספר פנומנלי
חמדת (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אוהבת את הביקורות שלך, מתעבת סלומון בכל צורה וטעם,ולא מתחברת לספרות מתח .
שין שין (לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
מתה על סלמון פחות על סופרי מתח סקנדינביים...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ